חזרתי זה עתה מעשרה ימים של ביקורים ומפגשים בארצות הברית, ואני קובע חד-משמעית שנתניהו מחריב את היחסים הטובים עם אמריקה. בלי אמריקה, חברים, אין ישראל לטווח ארוך.
את השינוי ביחס לישראל קשה להחמיץ. הוא מורגש בקרב יהודים ולא-יהודים, דמוקרטים וגם רפובליקנים, אנשים שישראל הייתה במשך שנים חלק טבעי מתפיסת עולמם. הסקרים מספרים אותו סיפור: ישראל מאבדת במהירות חלק ניכר מהתמיכה הציבורית והפוליטית שעליה נשענה במשך דורות.
ישראלים התרגלו לחשוב על התמיכה האמריקאית הזו כמעט כחוק טבע. ממשלים מתחלפים, נשיאים באים והולכים, יש מריבות על התנחלויות, איראן והפלסטינים, ובסופו של דבר אמריקה נשארת. היא מספקת נשק, מודיעין, סיוע כספי, הגנה דיפלומטית וכוח הרתעה שאי אפשר למדוד בדולרים. איראן, חיזבאללה, מדינות ערב, אירופה והאו"ם יודעים שמאחורי ישראל עומדת ארצות הברית. אלא שהברית הזאת היא תוצאה של פוליטיקה אמריקאית, והפוליטיקה האמריקאית משתנה במהירות.
הנתונים דרמטיים. באביב 2026 מצא מכון Pew כי 60% מהאמריקאים מחזיקים בדעה שלילית על ישראל, לעומת 42% ב-2022, ורק 37% החזיקו בדעה חיובית. בקרב דמוקרטים ותומכיהם, שיעור המחזיקים בדעה חיובית על ממשלת ישראל הגיע במאי ל-16% בלבד. גם היחס לישראלים עצמם הידרדר: שיעור הדמוקרטים שהביעו יחס חיובי לישראלים ירד מ-62% ב-2022 ל-43% ב-2026.
קל לייחס הכול לעזה, ועזה אכן קריטית. אבל ניתוח של חברת Gallup מראה שהיתרון העצום שהיה לישראל על הפלסטינים בדעת הקהל האמריקאית החל להצטמצם כבר סביב 2019. בפברואר 2026 אמרו 41% מהאמריקאים שהם מזדהים יותר עם הפלסטינים, לעומת 36% שעם הישראלים. בין 2001 ל-2018 עמד היתרון הישראלי הממוצע על 43 נקודות.
אפשר לראות אותו בצורה החריפה ביותר בקרב יהודי ארצות הברית. במשך דורות הם היו אחד הנכסים האסטרטגיים הגדולים של ישראל. הם חלק קטן מהאוכלוסייה, אך נוכחותם בפוליטיקה, במשפט, בפיננסים, באקדמיה, בתקשורת, בתרבות ובפילנתרופיה העניקה להם השפעה גדולה בהרבה ממספרם. הם עזרו להפוך תמיכה בישראל לעמדה טבעית גם באמריקה הליברלית.
המודל שנשחק
במשך שנים הכוח הזה סייע לישראל לקיים מערכת יחסים דו-מפלגתית. יהודים ליברלים הגנו עליה בתוך המפלגה הדמוקרטית, בעוד יהודים שמרנים וארגונים פרו-ישראליים בנו כוח בצד הרפובליקני. כך נהנתה ישראל מגישה לשני המחנות.
המודל הזה נשחק. סקר שנערך ב-2025 עבור הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה מצא שרק 37% מיהודי ארצות הברית מגדירים את עצמם ציונים. סקר של Jewish Electorate Institute במרץ 2026 מצא 34% בלבד, אף שרוב גדול בהרבה המשיך לתמוך בזכותה של ישראל להתקיים. בקרב יהודים דמוקרטים רק 30% הגדירו את עצמם ציונים. כ-60% החזיקו בדעה שלילית על נתניהו, ו-56% הביעו דאגה עמוקה שמדיניות ישראל בתקופתו מגבירה אנטישמיות ועוינות לישראל.
אלה בדיוק האנשים שישראל זקוקה להם: עורכי דין, אנשי עסקים, מרצים, עיתונאים, תורמים, פעילים ומצביעים יהודים שמסוגלים להסביר מדוע ביטחונה של ישראל הוא גם אינטרס אמריקאי. במשך עשרות שנים הם הפכו את ישראל לחלק מהמרכז הפוליטי האמריקאי. נתניהו הפך את המשימה הזאת לקשה יותר משנה לשנה.
ממשלה שבה בן גביר וסמוטריץ' מחזיקים בכוח מרכזי, בשילוב אלימות של קיצונים יהודים בגדה, הרחבת ההתנחלויות, ההרס העצום בעזה והמאבק סביב מוסדות הדמוקרטיה, יצרו דמות של ישראל שרבים מידידיה הוותיקים בארצות הברית מתקשים להגן עליה.
התגובה הישראלית היא שאמריקה זקוקה גם לנו ושישראל חזקה דיה. ישראל אכן מעצמה צבאית וטכנולוגית אזורית ויכולה להגדיל ייצור נשק מקומי ולבנות יכולות עצמאיות. אבל אין לה תחליף אמיתי לארצות הברית. אין מדינה אחרת שיכולה לספק לישראל את השילוב של נשק מתקדם, מודיעין, כוח צבאי, הגנה במועצת הביטחון, השפעה על מדינות אחרות והרתעה. מאז הקמת המדינה העניקה ארצות הברית לישראל סיוע ביטחוני בהיקף של כ-174 מיליארד דולר. מזכר ההבנות הנוכחי לבדו קובע סיוע ביטחוני של 38 מיליארד דולר לעשור המסתיים ב-2028.
גם המספרים האלה ממעיטים מערכה האמיתי של אמריקה. כאשר איראן מחשבת את גבולות העימות, היא מחשבת גם את ארצות הברית. כאשר מדינות ערב שוקלות את יחסיהן עם ירושלים, הן יודעות שישראל נהנית מגישה יוצאת דופן למערכת האמריקאית. כאשר ישראל מבודדת בזירה הבין לאומית, וושינגטון מעניקה לה משקל דיפלומטי שאין לה בכוחות עצמה.
ראו הוזהרתם
היא יכולה להרחיק קיצונים ממוקדי הכוח, לפעול נגד טרור יהודי בגדה, לחדול מהמלחמה נגד מוסדות המדינה ולהציג לאמריקה ישראל שמבקשת מחדש להיות חלק מהמערב הליברלי-דמוקרטי. היא יכולה לפתוח מחדש את הדלת בפני יהודים אמריקאים שרוצים לתמוך בישראל ולהתחיל לבנות מחדש את הקואליציה האמריקאית שעליה נשען חלק גדול מביטחונה.
ישראל רגילה לחפש את הסכנות הקיומיות שלה בטהרן, בביירות ובעזה. היא צריכה להתחיל להביט גם על וושינגטון, ניו יורק, הקמפוסים והקהילות היהודיות של ארצות הברית. הברית עם אמריקה נבנתה במשך דורות על בסיס פוליטי רחב בהרבה מאדם אחד או ממפלגה אחת, וישראל שוחקת כעת את הבסיס הזה במהירות מדאיגה. לכן, אם נתניהו ינצח שוב ב-27 באוקטובר, מדובר בסכנה קיומית. אל תגידו שלא הוזהרתם.