המצטטים את ז'בוטינסקי, אלה המוציאים ממשנתו קטעי התבטאויות כדי לנגח בעזרתם את אלה המתיימרים כיום להיות ממשיכיו ונוצרי מורשתו, עושים זאת תוך העלמת אותם חלקים ממשנתו שאינם תואמים לצורכיהם. חבל שפרופ' פרידמן נמנה עימם. הדוגמה הבולטת ביותר היא השורה המפורסמת מן השיר הקנוני "שמאל הירדן": "שם ירווה לו משפע, מאושר, בן ערב, בן נצרת ובני", ומשכיחים את ההמשך: "כי דגלי דגל טוהר ויושר יטהר שתי גדות ירדני".
כאשר פרופ' פרידמן מסתמך רק על המאמר "על קיר הברזל" ומגיע למסקנה העגומה שהנה ההוכחה כמה הליכוד והעומד בראשה רחוקים ממשנתו של ז'בוטינסקי, הוא עושה חצי מלאכה. הסתמך על מאמר אחד, אומנם מכונן וחשוב ביותר, אך מתעלם מכלל המשנה הז'בוטינסקאית ובכלל זה, בראש ובראשונה, מהתביעה ל"שתי גדות לירדן".
אלא שז'בוטינסקי - במאמרים רבים, בנאומים לא מעטים - מדבר באופן חד-משמעי על מדינה יהודית המשתרעת משתי גדות הירדן, שהרי זוהי ארץ ישראל השלמה, מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, של 12 שבטיו, אשר שניים וחצי מהם התנחלו בעבר הירדן מזרחה. לארץ זו יביא העם היהודי ברוך הכישרונות רווחה, תעסוקה, שגשוג, שמהם ייהנו כל יושביה, יהודים וערבים כאחד. בנאומו הנדיר המוקלט מ-1934, השמור במכון ז'בוטינסקי, הוא אומר זאת במפורש בקולו הבהיר והצלול.
עובדה היא שהתנועה עושה מעט למען המורשת המבורכת, שהיא ביסוד האידיאולוגיה המוצהרת שלה. לא רק קיר הברזל והצבאיות העברית, לא רק חמש המ"מים והיוזמה הפרטית, לא רק ההדר וחופש הביטוי - כי אם עולם ומלואו של חברה מתקדמת במדינה ככל העמים, היודעת להגן על עצמה ולדאוג לאזרחיה הערבים, הדרוזים, הנוצרים.
לא הרבה מכל העושר הרעיוני הזה הוטמע במדינה ובחברה בעשרות שנות הליכוד בשלטון. ועם זאת, מחנה הימין, שהליכוד במרכזו, נושא את דגל שלמות המולדת ומניעת הקמת מדינה פלסטינית, לפחות בחלקה המערבי של ארץ ישראל ההיסטורית.
התרעות פיקוד העורף