הכה בישראל והצל את אירופה. זה כנראה המוטו הנסתר מאחורי המתקפות של מדינות באירופה על ישראל והסנקציות שהן מטילות עליה. המחזות בחוצות עריהן מזכירות את האינתיפאדה. פריז ובנותיה בוערות. אספסוף הופך את עיר האורות לעיר המדורות. כאפיות, דגלי פלסטין, אלות, אבנים, כרזות תמיכה בחמאס ובטבח שביצע – אלה המראות. אבל את מקרון ועמיתיו בספרד, בלגיה, אנגליה, אירלנד והולנד מעניין בעיקר "רצח העם" בעזה.
מנהיגי מדינות אלה אומנם שפכו דמעות תנין על טבח 7 באוקטובר, אבל בסופו של דבר התנהגו אחרת. הגדיל לעשות ראש ממשלת הולנד, רוב יטן, שפסק כי "האזור הידרדר למעגל של סכסוך וסבל. עשרות אלפי פלסטינים חפים מפשע נהרגו בידי הצבא הישראלי מאז מתקפת חמאס. עד היום, ההשלכות של כל האלימות הזו מורגשות היטב". ואוסלו שוב מכה בנו כשהיא מעניקה פרס נובל לשלום לשונאת ישראל. לא הספיק לה ה"שלום" של ערפאת?
אנטישמיות חבויה פרצה החוצה, שנאת ישראל, קנאה בהישגיה, בריחה מבעיות הפנים – זהו ההסבר להתהפכות אירופה, אומנם לא כולה, עלינו. על כך יש להוסיף את התעמולה הערבית המשומנת שנופלת על קרקע פורייה, שהרי הדמוגרפיה ברוב ארצות אירופה משתנה. נפתחו השערים לקליטת המוני מהגרים מאסיה ומאפריקה, חלקם מוסלמים קנאים, שמחשיכים את היבשת ה"נאורה".
זו כבר לא אותה צרפת שהכרנו, לא אותה אנגליה או אותה ספרד, ולמרבה האכזבה – זו גם לא אותה הולנד. הצביעות חוגגת במדינות אלה שהיו פעם אימפריות חובקות עולם. עד היום הן משמרות את שרידי השליטה שלהן במחוזות רחוקים. בריטניה, למשל, לא תוותר על איי פוקלנד, המרוחקים 12,500 קילומטר מלונדון. להולנד שליטה בכמה איים בים הקריבי, ובראשם אוטונומיית קורסאו, הזכורה לכל מהמונדיאל. מה שמותר להן, אסור לטעמן לישראל. תמיכה טוטאלית במדינה פלסטינית, לא רק אוטונומיה לאויבי ישראל, בצמוד אליה.
האם תושבי פוקלנד מעדיפים שלטון בריטי או ארגנטיני? אין זה מעניין את שתי המעצמות. הן רוצות שליטה באיים הללו. עם זאת, ברור שהפוקלנדים מסתפקים מרצונם בממשל אוטונומי הכפוף לבית המלוכה הבריטי. כך גם קורסאו ההולנדית. לא כן הפלסטינים. הם אינם מסתפקים באוטונומיה שמוקנית להם כבר עכשיו. מאחורי הדרישה למדינה עצמאית בקווי 67' מסתתרת השאיפה המוצהרת להשמדת המדינה היהודית. המשימה-מזימה הג'יהאדיסטית תושג ביתר קלות כשתהיה להם עצמאות מוחלטת ביו"ש. אלה החולמים באספמיה על שלום בינינו ובין הפלסטינים חיים במציאות מדומה.
לאירופאים נאמר: מה שקורה בעזה הוא באשמת חמאס. הוא שהמיט את האסון הגדול הזה עלינו ועל בני עמו. מרגע ההתנתקות הוא נערך ל-7 באוקטובר בהצטיידות באמל"ח, בבניית מנהרות, באימון הנוח'בה, באינדוקטרינציה שהפעיל על העזתים. מחבלי חמאס הצליחו להפתיע את ישראל, אבל כנראה לא הביאו בחשבון את נחישותנו להשיב מלחמה שערה ולהכות בהם מכה ניצחת.
לא צה"ל, חמאס הוא זה שאינו מרחם על בני עמו, רודה בהם כאז כן היום. אספסוף עזתי נהר בעקבות אלפי הנוח'בות לבזוז את יישובינו. עתה מנצלים היטב את ההרג וההרס לתעמולה ארסית. ישראל, שיצאה מרצונה מרצועת עזה עם תקוות בלב, שלא לומר אשליות, שספגה את המתקפה הרצחנית והשיבה מלחמה שערה – היא זו המבצעת "רצח עם" אליבא דראש ממשלת הולנד.
ידידות עמוקה שררה בעבר בין שתי המדינות, ישראל והולנד, עד שהתגלתה האמת העגומה – מהסגרת יהודים לנאצים בשואה ועד לסנקציות שהולנד נוקטת נגד ישראל עתה. לא תסולח להולנד עצימת העיניים מול האמת והצטרפות ממשלתה למחנה שונאי ישראל. יבורך שר החוץ גדעון סער, שמשיב בתקיפות ראויה, בצעדי נגד, על כל סנקציה או אמירה שנוקטות נגדנו ממשלות אירופיות.
האם בהתחלף הממשלה העוינת במדריד, למשל, יוטב היחס הספרדי לישראל? ואחרי שמקרון מחשיך-צרפת יוחלף בקרוב – כי אז תושב מדיניות צרפת לאיזונה? אם וכאשר זה יקרה, אל לנו להיבהל מהקמפיין האנטי-ישראלי המשולב היטב בשקיעת המערב. ישראל חזקה דייה לעמוד לא רק מול ארגוני הטרור בגבולותיה, אלא גם מול תעמולת השקרים המוטחת בה ממרחקים.
התרעות פיקוד העורף