חמשת בניו של מתתיהו מצאו את מותם באלימות במהלך המאבק שהוליד המרד החשמונאי. האם גם הם נפלו מפני שלמדו "תורה מעוותת"? ודאי שלא. ואם עצם ההשתתפות במלחמה הציונית מעידה על "תורה מעוותת", מה נאמר על יהודים חרדים שנשאו נשק במלחמת העצמאות, לחמו לצד דתיים וחילונים ונפלו בהגנת ירושלים ובמקומות אחרים?
הרמב"ם הכיר היטב את חולשותיהם של המלכים המאוחרים לבית חשמונאי, את המאבקים הפנימיים ואת ההידרדרות הרוחנית והמדינית. ובכל זאת, כשהוא מנסח את משמעות חנוכה, הוא אינו מסתפק בפך השמן. חזרת השלטון היהודי היא חלק מתיאור הישועה.
לכן, כשהרב לנדו מבטל את ערכה של הריבונות היהודית ומכנה את תורתם של הלוחמים המגינים עליה "תורה מעוותת", הוויכוח שלו איננו רק איתנו, הציונים הדתיים. הוויכוח שלו הוא עם הרמב"ם בכבודו ובעצמו, שסבור שריבונות יהודית איננה חייבת להיות מושלמת כדי שתהיה בעלת ערך. מדינה יהודית יכולה לסבול מפגמים, מחטאים וממחלוקות - ועדיין יכולתו של עם ישראל לעמוד ברשות עצמו, להגן על עצמו ולקיים חיים יהודיים בארצו היא בעלת ערך דתי מהמדרגה הראשונה.
המנדט הבריטי שהרב לנדו מייחל לשובו היה רצוף בפרעות שביצעו ערבים ביהודים אף שלא הייתה קיימת אז עדיין מדינה יהודית. באשר על כן, לוחמי צה"ל אינם מגינים רק על מדינת ישראל כמסגרת מדינית, אלא גם על העם היהודי בארץ ישראל, עם שהציבור החרדי הוא חלק בלתי נפרד ממנו. והם ראויים להכרת הטוב.