אלה נושאים שנוגעים לעצם יכולתה של ישראל להמשיך להתקיים כמדינה מודרנית, משגשגת ובטוחה – אך האופוזיציה מתנהגת כאילו הבחירות הן תחרות בעיקר על שאלת ההתאמה לראשות הממשלה. אז הרשו לי לנסות להשלים את החסר – לא כפוליטיקאי בתחפושת אלא כפטריוט שבוער לו להציל את המדינה.
הנושא הראשון, והחשוב מכולם, הוא החרדים. המצב הקיים אינו יכול להימשך - נקודה. החרדים מהווים כיום כשישית מאוכלוסיית ישראל וכחמישית מהאוכלוסייה היהודית. שיעור הילודה שלהם פשוט מטורף – בין שישה לשבעה ילדים למשפחה, כך שחלקם באוכלוסייה גדל במהירות כל הזמן, וקל לעשות את החשבון.
הבעיה היא המודל הכלכלי, החינוכי והביטחוני שנוצר. שיעורי התעסוקה של הגברים החרדים נמוכים בהרבה מאלה של שאר האוכלוסייה. רבים מהבנים אינם לומדים לימודי ליבה ברמה שתאפשר להם להשתלב בכלכלה מודרנית. רוב עצום מקרב הגברים אינו משרת בצבא, והמדינה מקיימת מערכת מסועפת של תמיכות, פטורים וסובסידיות, שמאפשרת למצב הזה להימשך.
יש לבטל בהדרגה תמיכות שמעודדות אי-יציאה לעבודה וסובסידיות המאפשרות קיום ללא השתתפות משמעותית בכלכלה. קצבאות ילדים צריכות להיות מעוצבות באופן שמגן על ילדים מפני עוני, לא ככלי לעידוד תלות כלכלית מתמשכת של משפחות עצומות. יש לבטל משרות ציבוריות מלאכותיות במגזר הדתי, שמתקיימות בעיקר כדי לספק תעסוקה מתקציב המדינה, ולהפסיק את המימון האוטומטי של לימודים בישיבות. למה סטודנט באוניברסיטה משלם שכר לימוד, ואילו תלמיד ישיבה זכאי לתמיכה ציבורית כדי ללמוד כל חייו? אפשר לשמר תמיכה מצומצמת במספר מוגבל של מצטיינים, כפי שהמדינה תומכת במצוינות בתחומים אחרים, אבל הפטור הגורף חייב להיעלם.
ובמקביל, ישראל צריכה להקים רשות לאומית אדירת ממדים לשילוב חרדים בחברה ובכלכלה המודרנית. רשות שתספק השלמת השכלה, הכשרה מקצועית, לימודים אקדמיים, סיוע בהשמה ותמיכה במעבר לעולם העבודה, וגם עזרה בדיור. זה צריך להיות אחד המיזמים הלאומיים הגדולים בתולדות המדינה.
מי שרוצה שינוי אמיתי במערכת הזאת חייב להבין את המשמעות של הצבעה למפלגה שתקים שוב ממשלה עם המפלגות החרדיות. אני יודע משיחות עומק עם מנהיגי המגזר שאין עם מי לדבר שם. זה לא מצב ל"דיאלוג" אלא לנחישות.
בורחים מלימוד לקחים
הנושא השני הוא ועדת חקירה ממלכתית לאסון שבעה באוקטובר. מדהים שצריך בכלל לנהל על כך ויכוח. ישראל ספגה את הכישלון הביטחוני החמור בתולדותיה. אזרחים נטבחו ונחטפו בבתיהם. יישובים הופקרו. מערכות מודיעין, פיקוד והגנה קרסו באופן שכמעט בלתי אפשרי לתפוס. ובכל זאת, המדינה טרם השלימה חקירה ממלכתית עצמאית ומקיפה של האסון.
איך קרה שמערכת המודיעין הישראלית לא הבינה את גודל הסכנה? אילו התרעות הגיעו לדרג המדיני, ומה נעשה בהן? מדוע לא נערך הצבא לתרחיש שהתממש? איך ייתכן שבמשך שעות ארוכות לא הגיעו כוחות משמעותיים ליישובים שבהם התחולל הטבח? כיצד קרה שאזרחים נאלצו להילחם לבדם על חייהם, בשעה שהמדינה שאמורה להגן עליהם כמעט לא הייתה קיימת?
לצבא, למודיעין ולמערכות הביטחון יש שאלות קשות מאוד להשיב עליהן. אבל ראש הממשלה נושא באחריות העליונה לביטחון הלאומי, והאפשרות שוועדה עצמאית תגיע למסקנות קשות לגביו אינה יכולה לשמש עילה למניעת החקירה. העובדה שישראל עדיין מתווכחת על עצם הקמתה של ועדה כזאת היא חרפה לאומית. כל חודש שעובר בלי חקירה עצמאית ומוסמכת הוא חודש שבו לקחים חיוניים עלולים להישאר בלתי נלמדים.
גם כאן, סקרים מצביעים על רוב ציבורי גדול, לעיתים סביב 70%-80%, התומך בוועדת חקירה ממלכתית. והנה שוב הסתירה: רבים מהאזרחים שדורשים ועדה כזאת ממשיכים לתמוך במפלגות שיאפשרו לנתניהו להמשיך בדרכו המופקרת. יש לומר להם בבירור: אם בחקירה אתם חפצים, חובה להצביע נגד מפלגות הקואליציה.
לפרק את החסימה
זהו מצב בלתי נסבל מבחינה מוסרית, משפטית וביטחונית. אבל יש לו גם מחיר אסטרטגי עצום. ביליתי לאחרונה בארצות הברית, וראיתי מקרוב עד כמה מעמדה של ישראל הידרדר. יותר ויותר אמריקאים רואים באלימות המתנחלים ביטוי למדיניות ישראל. אין דרך "להסביר" תמונות של אזרחים פלסטינים מותקפים, ושל בתיהם הנשרפים, ובמקביל לשמוע שרים בכירים שמעניקים גיבוי פוליטי לגורמים הקיצוניים ביותר.
ממשלת שינוי יכולה לעצור את ההידרדרות, לאכוף את החוק נגד פורעים יהודים, למנוע הרחבה בלתי חוקית של התנחלויות ומאחזים, לבלום צעדים שנועדו לדחוק פלסטינים מבתיהם ולהימנע מפרובוקציות שעלולות להצית אינתיפאדה נוספת. היא יכולה להראות לעולם שישראל עדיין מסוגלת לרסן קיצוניות ולפעול כמדינת חוק. גם זה יהיה הישג עצום.
כל זה צריך היה לעמוד במרכז מערכת הבחירות, עם אש בעיניים וסכין בין השיניים. יש לציבור הישראלי סיבות טובות לדרוש שינוי שגוש נתניהו חוסם. וכאן האבסורד הפוליטי: שלושה רבעים מהציבור בישראל תומכים בצעדים הנדרשים להצלתה – אבל כמעט חצי, לפי הסקרים, יצביעו עבור מפלגות שיביאו להפך המוחלט. הפער הזה מצביע על הזדמנות פוליטית עצומה. האופוזיציה צריכה להסביר, בפשטות וללא הרף, את הקשר בין ההצבעה לתוצאה.
מפלגה איננה "בית". היא גוף מסוכן מאוד שעשוי להרוס לכם את המדינה האהובה. יש עדיין זמן לשנות כיוון.
התרעות פיקוד העורף