1. עכשיו נזכרתם?
משרד הבינוי והשיכון פתח ביוזמה להסדרת חובות דיירי הדיור הציבורי. במסגרת המתווה יוכלו דיירים לקבל מחיקה מותנית של עד 50% מהחוב ולפרוס את יתרת החוב לתשלומים, בכפוף לעמידה בתנאי ההסדר. את הבקשות להסדר החוב ניתן להגיש עד 31 בדצמבר. וכמעט ששכחתי את המוסד לביטוח לאומי, המתנהל ללא מנכ"ל זה ארבע שנים. במוסד מסרו בתחילת השבוע על הרחבת מעטפת השיקום לנפגעי פעולות איבה. במסגרת זאת הושקעו 28 מיליון שקל בהרחבת מתחמי נפש, גוף ורוח ברחבי הארץ.
אני מעריך שבימים שעד הבחירות נשמע על יוזמות פינוק כלכליות בתחום החשמל (הסדרת חובות בדומה לדיור הציבורי), התרבות, הספורט, ואולי עוד סיוע שעל הנייר לחיילי מילואים או תושבי הצפון או קריית שמונה. לא אופתע אם גם תהיה חנוכה של מיזם תחבורתי מומצא של מירי רגב, שבמקרה תגיע לביקור בישראל. זה נאמר בהסתייגות, כי בעקבות מחדל פליי דובאי - רגב אופסנה עד להודעה חדשה.
בימים כתיקונם מדובר ביוזמות מבורכות, אבל למה עכשיו? באופן לא מקרי, הפינוקים נמצאים בתחום האפור שבין כלכלת בחירות לפעילות שוטפת של המשרד הרלוונטי. חלוקת המתנות הקטנות אינה מצריכה את אישור היועצת המשפטית, שכן היקפה התקציבי מוגבל. כל הטוב הזה אינו כרוך בפתיחת תקציבים, אלא ממומן בעודפים או בכספי רזרבות במשרדים הרלוונטיים. לפעמים אין מדובר בהוצאת כסף.
הסיבה למעיין הפינוקים היא הבחירות בעוד עשרה ימים. מדובר בתרגיל הונאה ובהסחת דעת שנועדו לבלבל, או בלשון העם - "לערבב" אותנו. זה מעין אלחוש לטשטוש חושי הבוחרים בנוגע למחדל יוקר המחיה בארבע השנים האחרונות. איפה הייתם עד היום - השרים שהזניחו בשנים האחרונות את מחירי המזון, השכירות, הדיור, החינוך והבנזין? בניגוד למסע הבחירות הקודם, נתניהו לא פצח הפעם בשטף הבטחות ריקות מתוכן בשוק הכרמל, אצל רמי לוי, בבית משפחה אתיופית, בחנות פלאפל בראשון לציון או בתחנת דלק, והוא יודע למה.
בעוד נתוני המקרו-כלכלה והתעסוקה הפכו מחמיאים לישראל, במיקרו-כלכלה (וזה לא האוכל במיקרוגל) היא עלתה לשלב הבתים בליגת אליפות יוקר המחיה. אז אולי כדאי לאמץ את מילות השיר "אני פורים", ולשאול מדוע לא יבואו בחירות פעמיים בשנה.
2. פינוי-בינוי
3. מלחמת המועדונים
מלחמת מועדוני כרטיסי האשראי התחדשה השבוע במלוא העוז והגיעה לכדי חיתוך גרונות. הקמפיינים בתקשורת שעלו השבוע לאוויר לא הותירו מקום לספק. מועדון FLY CARD של אל-על וישראכרט ומועדון FLY ALL של כאל, שאליהם הצטרף מועדון Super Fly של רמי לוי, יורים בכל התותחים זה כנגד זה.
ב-FLY ALL לא נותרים חייבים. מבחינתם המספרים מדברים בעד עצמם, וכ-200 אלף לקוחות מועדון לא טועים. הם מבטיחים הטבה נוספת של 150 דולר גם ללקוחות ותיקים והחזר הגבוה פי שניים מזה שמציעים המתחרים. בקמפיין הם מבזים את המועדון של אל-על, המכונה "אנשי הנקודה", שנועלים את הבוטקה בפרצופו של הלקוח. לעומתם, "אנשי הקו" ב- FLY ALL הם אפקטיביים בהטבות.
לכאורה, הקמפיינים לגיטימיים. מה יותר סביר מכך שאחת המתחרות מורידה כפפות ותוקפת את השנייה בשלל טענות? ועדיין, זה לא ברור מאליו. עד היום התלוננו על היעדר תחרות במערכת הפיננסית. הקמפיינים השבוע מנפצים לחלוטין את התיאוריה.
נכון שבמערכת הפיננסית בכלל, ובבנקאות המכופתרת בפרט, לא היה נהוג בשנים האחרונות לתקוף במישרין את המתחרים, ובטח לא להזכיר את שמותיהם. הנוהג היה שכל בנק מפרסם את מרכולתו, מבלי להתייחס לסחורה הקלוקלת של המתחרה. חריגה מהנוהג הייתה כשבנק לאומי ובנק מזרחי טפחות התגוששו במסעות פרסום על איכות השירות, היקף ההטבות ויכולת הלקוח להגיע לבנקאי. הפסקת האש הושגה כשהתברר שהמהלך אינו מזיז לקוחות.
הקמפיין של כאל, הנשלטת על ידי דיסקונט (שאגב, נעשה בידיעת הנהלת דיסקונט), והקמפיין הנגדי של FLY CARD מבית אל-על וישראכרט מוכיחים שהעידון הפיננסי נעלם. המלחמה שבה שני הצדדים הורידו את הכפפות היא על הכסף הגדול. הלקוחות מתלבטים בזמן אמת מי באמת מספקת את הצעת הערך הטובה ביותר. זאת לא רק מלחמה פיננסית עניינית, אלא גם קרב על האגו. באל-על ובישראכרט נרדמו בשמירה ואפשרו ל-FLY ALL לעלות לאוויר מתחת לאפם.
יפית גראיני, מנכ"לית כאל, המתפעלת את FLY ALL , מנסה להוכיח שגם בלי בית מוגדר היא ממשיכה לעבוד כאילו היא בבעלות פרטית. אז כמו שנהוג לומר, בקרב התשה פיננסי זה אנחנו מאחלים בהצלחה לשני הצדדים.
4. מדד הבחירות
מדד המחירים לצרכן לספטמבר שפורסם אתמול צנח ב-0.5% בהשוואה למדד ספטמבר 2025, שירד ב-0.6%. הכלכלנים ציפו לירידה מתונה יותר. בעקבות זאת האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה מ-1.5% לרמה של 1.6%.
הבשורה העיקרית מהמדד נוגעת למחירי הדיור, שחזרו לרדת והפעם ב-0.6%. מדד ספטמבר השלילי מיוחס בין היתר לגורמים העונתיים, כמו ההלבשה וההנעלה, ולמחירי התחבורה. תרומה לא מבוטלת למדד השלילי הייתה גם להנדסת האינפלציה. זו באה בין השאר לידי ביטוי בסבסוד של כחצי מיליארד שקל של הבלו על הבנזין. ממשלת נתניהו יכולה להתהדר באינפלציה נמוכה ביחס לעולם אך עדיין אינה יכולה להסביר את הזינוק במחירי השכירות, במחירי המזון וגם בעליית מחירי הבנזין למכוניות גם לאחר הסבסוד.
עם נתונים כאלה שר האוצר לא יכול למכור את מרכולתו הפוליטית. נגיד בנק ישראל יסביר עם שובו מוועידת קרן המטבע, שנערכת השנה בבנגקוק, כי למרות המדד השלילי, בנסיבות שנוצרו אין סיבה להחליט ב-21.10 להוריד את הריבית. ויש סיבה נוספת: מדד המחירים האמריקאי (CPI) לספטמבר שפורסם שלשום בלילה עלה ב-0.6% וסגר עלייה שנתית של 3.7%. בעקבות זאת ירד הנאסד"ק, ושער הדולר היציג עלה לראשונה זה חצי שנה ל-3.1 שקלים.
הרמת ראש של האינפלציה מאיימת על המשק העולמי וגם על יציבות המחירים בישראל. הבורסה המקרטעת במחצית אוקטובר היא תוצאה של כל אלה. אם המצב יימשך במחצית השנייה של אוקטובר, יהיה זה החודש הגרוע ביותר למשקיעים ב-2026. וכנהוג לומר, הטבלה לא משקרת.
התרעות פיקוד העורף