אין זו הפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר שבה קוראת דוחא לבוא חשבון עם ההנהגה הישראלית. במהלך המלחמה יצאה הקריאה הזו כמה פעמים מדוחא, והיא הלכה וגברה בשנה האחרונה. עתה דרש האמיר לא רק להעניש את האחראים בישראל, אלא גם לפעול כפי היכולת כדי שלא יחמקו מעונש. האמיר לא פירט, אולם לכל ברור כי הביטוי המעשי של קריאתו הוא סנקציות בינלאומיות למיניהן או כתב אישום פלילי בהאג נגד בכירי הממשלה או צמרת צה"ל.
התסריט הזה סבוך וכבול למגבלות חוק והגדרות של אמנת רומא המעגנת את פעילותו של בית המשפט הפלילי. אבל אפשר לנקוט גם צעדי ביניים. למשל, לפעול לפתיחת חקירה, לחתור לכתב אישום בלבד או לתת צווי מעצר (כפי שהוטלו על נתניהו וגלנט). גם סנקציות למיניהן מכל מיני סוגים מצד מדינות או ארגונים בינלאומיים באות בחשבון מבחינת דורשי רעתה של הממשלה הנוכחית בירושלים. את כל אלה תחתור דוחא להטיל על ירושלים, תוך שימוש באמצעי לחץ ודיפלומטיה המצויים בידה.
קרבה לבית הלבן
לקטאר סיבות משלה לרצות להבאיש את ריחה של ישראל בעולם ולהביכה. שלוש השנים האחרונות חוו הידרדרות חריפה ביחסים בין קטאר לישראל, ובמיוחד בינה לבין נתניהו באופן אישי. עם התקיפה הישראלית נגד ראשי חמאס בדוחא, בספטמבר 2025, נשבעו האמיר ואנשיו לבוא איתנו חשבון. זאת הייתה עבורם השפלה כפולה ומכופלת, כי חיל האוויר לא רק תקף, אלא גם שיתק את מערכות ההגנה שלהם.
קודם לכן שיטה בהם נתניהו במהלך המו"מ שבו הם שימשו מתווכים מרכזיים. במשך כמה סבבים בזה אחר זה, כאשר התקרבו הצדדים לסיכום, הוא מצא סיבה טובה לחזור בו. דוחא חרקה שן, אבל היה ברור לקטארים שאין ביכולתם לשתוק עוד. בתווך סגרה הממשלה את משרדי אל-ג'זירה בישראל, במהלך שהובן בדוחא כאמירה נגד קטאר.
נוסף על כך, חשוב לקטאר לשמר את מעמדה כתומכת מספר אחת של המאבק הפלסטיני מבין מדינות ערב. בראייתו של העולם הערבי, אף גורם לא גמל לישראל על החורבן וההרג שזרעה בעזה. על כן דוחא לקחה את המשימה על עצמה. בשקט, הרחק מהכותרות, סיימה קטאר לשמש בית להנהגת חמאס בחו"ל, וזו עקרה בשנה האחרונה לאיסטנבול. כדי שלא יובן כי הפקירה אותם או השליכה אותם מעליה, היא ממשיכה לחבקם. על כן הקפיד האמיר לומר כי הסוגיה הפלסטינית, כלומר המייצגת הנאמנה שלה חמאס, עדיין מצויה בראש סדר העדיפויות של ארצו.
שוב נתקוף בדוחא?
קטאר איננה לבד במסע להפליל את ישראל ולעורר עליה מה שמכונה בסלנג המדיני שלנו "צונאמי מדיני". גם טורקיה חברה אליה, וגם מדינות אחרות באזור שעשויות לתמוך במהלכים הללו או לפחות לגלות כלפיהם אדישות.
באזור שלנו לא נהוג להחרים אחרים כי תמיד אפשר שנזדקק להם לצורך כלשהו, בעיקר בזמן משבר. ישראל צריכה ויכולה ללמוד מאחרים. אפילו מקטאר עצמה. בשנה האחרונה הנחיתו האיראנים מטר של טילים בליסטיים וכלי טיס מתפוצצים על הנסיכות הידידה. קטאר אומנם חרקה שן, תיעבה את האיראנים ותקפה אותם מילולית במילים גסות, אבל היא הותירה את הקונסוליה האיראנית בדוחא פתוחה ולא גירשה את עובדיה. היא עשתה זאת בשם האינטרס שלה. גם תחת טילים יש הרבה מה להשיג כשאתה מדבר עם התוקפן. את הכבוד האבוד והמחיר היא תשקם ותגבה בדרכים אחרות.
התרעות פיקוד העורף