יונתן אוריך מזכיר לי את קווין ספייסי ב"החשוד המיידי" | רון קופמן

השבוע ציינתי 14 שנות ניקיון, רק להיום. ציינתי את זה ביני לביני, כי גם הסביבה הקרובה שלי כבר שכחה מהתקופה ההיא, מהסיוט ההוא.

נכון שכיפוש עדיין דוגמת כל משקה שאני מזמין במסעדה, כי זה כבר הפך אצלה להרגל, שמצחיק אותי, כאילו לסמן לי: "מאמי, אני על זה. אמא מתה, עכשיו אני כאן".

כשהייתי מאושפז לפני שנה, ליותר משליש שנה, ועפתי נמוך על מורפיום לווריד ובבליעה כאילו זה סוכריות M&M'S, היא הייתה מודאגת מאוד, אבל שקטה. אני נזקקתי לחמישה שבועות ניקוי מפרך מהסוטול הכיפי הזה, אבל כבר הייתי חזק וגיבור-על. גם הייתה לי אמבטיה, שהיה לי כיף להשתכשך בה ארבע שעות ביום, להביט בכף הרגל שנעלמו ממנה 40% אצבעות ועוד קצת עצמות וגידים, ולומר לעצמי: "אתה עוד כאן, חי וקיים, הולך עצמוני, בניגוד לתחזיות המוקדמות. כמו שניצחת את השטויותים, אתה נגמלת גם מתאילנד, זה גט כריתות. אתה לא מגיב טוב לזוהמה וזיהומים".

---

רק שמאז השיפוץ שהיא בישלה כאן, אין לי יותר אמבטיה, היא נ-ע-ל-מ-ה. אז כשמתחיל לי הסלט בראש, אני מכניס כיסא מפלסטיק למקלחת, ונותן שעה במקלחת לחץ עם זרם חזק, וחשיבה רכה. אין ספק שזו ירידה משמעותית באיכות החיים. באמבטיה יכול הבנאדם להציב שרפרף קטן לצידה, עם מקום לסיגריות וקפה קר, וגם לקבל צלחת עם ארבעה צנימים עם אבוקדו ועגבנייה ולימון על הסחורה.

באשפוז לא היה לי לילה ולא יום, היה לי ימבה של פחדים שלא אצא מזה. שבעה ניתוחים, לילות רבים של חוסר שינה וסבל עצום.

לפעמים יש לי עדיין סיוטים מהלילות האלה שלמאושפזים לידי תם הטקס. את ההחייאות שהם עברו, אני עדיין זוכר. כל פרט. שתיים מהן קרו בשתיים לפנות בוקר, הזמן שבו האחים והאחיות הרכיבו לי את העירוי האנטיביוטי להתקן הקבוע בזרוע, לפי פרוטוקול של עירוי בכל ארבע שעות. ובאמצע הפעולה השכן החל לחרחר, והמטפל הזר שלו צרח: "דונט דיי, דונט דיי". האחות הגיבה מיד, בתוך שתי דקות כבר היה צוות עם עגלת ההחייאה עליו.

לא נזקקתי לקביעת שעת המוות. ידעתי שתם הטקס. אם הייתי יכול, הייתי אומר להם: "יאללה ג'מעה, תזדכו, הוא כבר הזדכה מזמן. חבל על המאמץ"; אבל רק שכבתי במיטה והקשבתי להחייאה.

איך ידעתי? כי היו הרבה שיחות ארוכות בלילות עם קשישים שהיו מבוגרים ממני ב-15 שנה לפחות. אנשים שעשו משהו בחייהם. היו משכילים, מצליחים, זכו לנכדים מוצלחים. לכל הקשבתי. אני גם זוכר את הסיפורים. הם גם הודיעו לי שהם מצפים להקפה האחרונה בשבילם, כמו בבייסבול - חולמים על ההום-ראן הגואל באינינג (משחקון) התשיעי, הקפה של ארבעה בסיסים, ושלושה רצים שכבר כבשו את הבסיסים בחבטות לפניהם. לרוץ ולהשלים את ההקפה כדי להשיג ארבע נקודות. ואז לנופף לקהל, וזהו. להפסיק לעצמם את הזרם.

כמובן שנידרש לוודא את הנתון שימסור, אם ימסור, כי לפי הציטוטים מחקירותיו, הוא לוקה בדמנציה. הוא לא זוכר, הוא לא זכר, מי יודע אם אי פעם ייזכר.

אגב, גם בעם של הסנג'רים זה אותו דבר. אבל לפי פרסומים זרים, פרס הוא מאבות היכולת הגרעינית של ישראל. נסתפק רק בזה להגדרת המושג פשפש ליונתן אוריך. כמובן שנתעלם גם מהעובדה שאוריך נוהג להתחפש, כמו בטבח 7 באוקטובר, עת לבש מדי צה"ל בהגיעו לעבודה, אף שלא היה בשירות.

אוריך מוגדר כיועצו הבכיר של אבי האומה, המתחזה לצ'רצ'יל. שניהם נהנים מהגנה משפטית של עו"ד עמית חדד. איני יודע מי מממן לאוריך את שירותיו המשפטיים של העו"ד, אני גם לא מתיימר לדעת.

שניים שאוריך טען שהוא אינו מכיר אותם, ולא פגש בהם ובטח לא שוחח איתם, כן? זה מה שקורה כשהחשוד, כיום בן 37, מתחפש לדמנטי.

איך בדיוק המתחזה לצ'רצ'יל מעסיק אדם שלא זוכר כלום ושום דבר, בטח שלא קנוניה כזו או אחרת, או מפגשים בולטים בנוכחותו? שוב, כי את מנהיגנו הדגול מעניינים רק נאמנות, אמינות ואמון מצד הסנג'רים. כל השאר פארש.

על סמך כל העבירות שביצע (לכאורה כספק עצמאי, שלא חלות עליו מגבלות של עובד מדינה) שסיכנו את יחסי ישראל ומצרים, למשל; הפריצה לסלולרי מרשת באמירויות וחשיפת המידע שהיה בו - חייב היה ראש השב"כ, דוד זיני, להודיע לאבי האומה כי אוריך הוא סיכון ביטחוני - אך מאחר שזיני אחראי לביטחונו של המתחזה לצ'רצ'יל, הוא לא יכול לעבוד בשבילו, ולהיות נוכח בסביבתו.

לגועליציית האפסים שמנהלת אותנו היו רק אינטרסים של פוליטיקה דרעק, לא לשחרר אותם. להקים יישובים בעזה, כגון מעלה רחב הזונה מענגת בתרי זוזים, היה חשוב להם יותר. גם היום זה חשוב להם יותר.

כל כך הרבה זוהמה, על הבוגדים, רא"לים ואלופים במיל' של אבי האומה המתחזה לצ'רצ'יל, לשכתו הרקובה, הנהלת מפלגתו המאוסה, זו טינופת במירעה.

הקיבינימט מאלץ את צה"ל, המשטרה והשב"כ, ללטף את מחבלי הטרור היהודי. והם לא מונים 150 נערים כפי שמשקר בטבעיות אבי האומה בראיונות לאמריקע בכל יום נתון, הם מונים 800-700 מחבלים, כולל חיילים בסדיר ומילואים. לילדים אין רישיון נהיגה בטויוטות, אין להם כסף לרכוש או לשכור רכב, אין להם הרי כסף לסיגריות וסודה, כן? הרי גועליציית האפסים ומוסדותיה מקצים להם דמי כיס בסך 50 שקלים ביום, כי אין להם לירה סורית דפוקה. וזו הפקרות, מופקרות והפקרה.

מאחר שהוא מצביא עם רזומה מ-ד-ה-י-ם, האיש שהמציא את המשילות שאינה קיימת, הוא פרסם השבוע קוד אתי חדש לצה"ל. אין יותר טוהר הנשק וצבא מוסרי (מוסר כזכור, הוא רק שם של דג. בגועליצייה יש חברים מוסריים?) יש צדקת הנשק. כנראה שאיזה באבא-בובה יעץ למתחזה לפילוסוף בכיר שזה הולך יופי עם ביאת המשיח.

פופאי מכריז שזה צבא יהודי במסגרת "רוח צה"ל", ורוצה לחזק את זהותו היהודית של הצבא בקרב. זה קרה לו, כי הוא נכח בהרבה קרבות צבאיים בחייו, אז הוא צבר ניסיון והתחפש למח"ט מתמרן. כמובן שהוא משלב את התנ"ך ומגדיר את צה"ל כ"צבא יהודי ממלכתי". רגע, פופאי, מה קורה עם הדרוזים, בדואים, צ'רקסים ואפילו חסרי דת. יש לנו מאות אלפים כאלה בעם, בלי דת, זוכר? לא צריך אותם יותר, או שאתה מתכנן להם גיור מהיר של חמישה שבועות? דבר אלינו, כדאי שתפרט.

בנוסף הוא השמיט ב"קוד הפאתטי" את פירוט החוקים שאוסרים על פגיעה בבלתי מעורבים ובשבויים. זה חזק אצל הג'מעה שלו. הרי עמיחי אליהו הציע פצצת אטום קטנה על עזה, כדי לגמור עם זה.

אין ספק בכלל שהקוד הפאתטי יתקבל בהבנה בעוילם-גוילם כולו. מעניינת אותי סוגיה קטנה: איך פופאי ישוחח עם עמיתיו הביטחוניסטים באמריקע? הוא כבר למד לבטא ארבעה משפטים באינגליט או שהוא יצרח לנו שגם איזנקוט לא יודע אנגלית? לא יודע מה איזנקוט יודע או לא יודע, אבל הוא היה רמטכ"ל שנפגש עם המפקדים הבכירים ביותר בצבא האמריקאי ועוד. אותך, פופאי, שמעתי מדבר אינגליט.

2. שום מנהיג ישראלי, אתה או אבי האומה, לא קובע כלום על עזה וחמאס בשנתיים הקרובות. רק הג'ינג'י מהבית הלבן מנהל את העייסק. כל אחד מכם שיהיה אחרי 27 באוקטובר בלשכת ראש הממשלה יודע שאנחנו מדינת חסות של אמריקע, כמו פורטו ריקו וגואם. אתם לא קובעים ג'ק-שיט בכלום ושום דבר.

3. אין לנו מספיק אמל"ח כדי לנהל מלחמה של שבוע, גם בשני ארגוני טרור. שכחת, גדי, את משלוחי הנשק של ביידן וטראמפ? הרי היית חבר בקיבינימט, ולשם שינוי אתה מתמצא בהצטיידות למלחמה, הרבה יותר טוב מכל המתחזים למצביאים שנכחו סביב השולחן, בדרג של הפוליטיקה דרעק, כמובן.

כדי להגיע ללשכה כדאי שתתרכז בבעיות הפנימיות שיש לנו כאן, לפני שהג'ינג'י באמת ישתגע על העיכובים בבניית מסלול הגולף שלו בשג'עייה, וישלח את ג'ראד וסטיב לנהל כאן את העייסק מהבפנוכו - כולל תעשיות צבאיות וביטחוניות, כן?

על נפתלי בנט ויאיר גולן אוותר השבוע. כי תכלס, אין שטות שהם עוד לא פלטו. הם סכנה ברורה ומוחשית לגוש רל"ב. אבל אביגדור ליברמן, זה שאני מצביע לו, גם פולט שטויותים, כגון: "ישראל ביתנו לא תשב בממשלה צרה"... מה נהיה, אביגדור, עלו לארץ בשנה האחרונה 250 אלף בעלי זכות בחירה מרוסיה ושכנותיה שאנחנו לא יודעים עליהם? פקדת את כולם, אתה סגור על זה? מאדם כמוך, עם כל כך הרבה שנות ניסיון בפוליטיקה דרעק, אני מצפה להרבה יותר. הרי גם בסקרים הכי מפולחים שיש, אין הכרעה ברורה בעוד עשרה ימים. את יו"ר אגם הדרעק אנחנו חייבים להחליף, כי אמיר אוחנה הוא פגע רע מוכח לציבור, לדעתי.

נ.ב.

באמא, חטפתי דודא רק מהקשה על המקלדת כדי לכתוב את הטקסט הזה. אלה שמכירים אותי, יודעים שאני מקליד רק באצבע אחת גם טקסטים של 15 אלף מילה. אני גם מדבר לעצמי תוך כדי, ומשתדל להקליד מהר.

טוב, אני חייב לסיים. כיפוש וגיאצ'ו הצדיק מחכים לי במסעדה. אני כבר באיחור. בדרך אחשוב במה כיפוש מפתיעה אותי לקראת חידוש הלחימה. תאילנד לא בא בחשבון, היא יודעת. קפריסין גם לא, כי היא מטווחת, היא יודעת. טורקיה נסגר, ברודוס קר.

זהו, עליתי על זה. היא תרצה שנברח מהר לאמריקע. יש לה חברות וחברים שם. היא ניסתה את זה עליי לפני שבוע. אמרתי לה שאיני עוזב פה, אבל היא יכולה לנסוע לבד עם הצדיק. אז היא ענתה את המשפט הרגיל שלה: "אני לא עוזבת אותך לבד, שכח מזה. אומנם לא קראתי עיתון 'הארץ' בגיל 6, אבל אני יודעת לא להכניס את הראש שלי לתוך הפה של האריה. אם אני אחליט שנוסעים לג'רזי, אתה בא איתנו. אם לא, אני אדאג שתרד למקלט בכל אזעקה, ולא תשאל אותי: 'זה מתימן? תחזרי לישון. הם רק יודעים לגדל גת'. תזכור, כן? גם אם זה מגיאורגיה אתה תרד. אתה הרי מכיר אותי".

כן, אני מכיר אותה, אבל מכיר גם אותי.