צריך לקרוא להודעה הזו בשמה: זו לא רק הבעת תמיכה. זו התערבות בוטה, ישירה וחד-משמעית בבחירות בישראל. אבל זה טראמפ. אין אצלו כללים. וכל המצקצקים, ימשיכו לצקצק, ויצהיבו מקנאה.
כל כללי המשחק הדיפלומטיים נכתבו מחדש. בעולם הישן, מנהיגים לא מתערבים. הם שומרים על ממלכתיות, נפגשים עם כולם, מאחלים בהצלחה לדמוקרטיה. טראמפ לא משחק את המשחק הזה. הוא לא רק חורג מהכללים - הוא משרטט מחדש את גבולות הביטחון של המזרח התיכון לתקופה הקרובה, ואומר לישראל: הביטחון שלכם עובר דרכי ודרכו.
בדרך כלל, התערבות זרה היא נשק שמתפוצץ למתערב בפנים. הציבור הישראלי, כמו כל ציבור, לא אוהב שאומרים לו מה לעשות. כשמנהיג זר מנסה להכתיב, נוצר אפקט בומרנג - "הוא לא יחליט בשבילנו". אבל לא במקרה של טראמפ.
הפופולריות של טראמפ בישראל היא תופעה שאין לה אח ורע בפוליטיקה הבינלאומית. בשום מדינה בעולם מנהיג זר לא זוכה לשיעורי אהדה כמו של טראמפ בקרב הציבור הימני-מסורתי בישראל. הוא נתפס לא כנשיא אמריקאי, אלא כמעט כמנהיג ישראלי. לכן המילה שלו לא תיתפס כהתערבות - היא תיתפס כהמלצה של אחד משלנו. כפקודת יום.
ולכן נתניהו קיבל את מה שאף מועמד אחר לא יכול היה אפילו לחלום עליו: לא סרטון תמיכה, לא מחיאות כפיים בעצרת - אלא זריקת סטרואידים אסטרטגית לקמפיין. זריקת עידוד שמעבירה את הדיון מכן ביבי/לא ביבי, לשאלה אחת: האם ישראל רוצה להישאר עם הגב האמריקאי הכי חזק שהיה לה אי פעם מול איראן. טראמפ לא תמך. הוא קבע עובדה.