אני לא יכול לשנוא אדם שנתן למדינת ישראל 45 שנים מחייו. שהיה רמטכ"ל ושר ביטחון (לא רע בכלל). שקפץ פעמיים על הרימון תוך תשלום מחירים אישיים כבדים מנשוא. שעשה לא מעט שגיאות, אבל תמיד מתוך כוונה טובה. שחטף את כל הארס והרשע שיש במכונת הרעל ההיא, ונשאר לעמוד.
אבל זו חוכמה בדיעבד. תמכתי בשני המעשים האלה, למרות שידעתי שהעקרב יעקוץ בסוף. מה שהניע אותו הייתה אהבת המדינה. אני מאמין בזה.
אז אין לי מושג לאן הוא הולך עכשיו, ומה הוא יעשה עכשיו. הלוואי שמתישהו הוא יצליח לראות את העם הזה מאוחד. בינתיים, נגיד דבר פשוט לבני גנץ: קיבלת החלטה נכונה. מוטב מאוחר. ותודה.
התרעות פיקוד העורף