גנץ שילם אותו במלואו. הימין ראה בו רל"ביסט, השמאל והמרכז ראו בו מי פוליטיקאי אפור שנמצא על הגדר, והמפלגה אט אט התרוקנה סביבו. אך מי שמודד פוליטיקאי רק במנדטים מפספס את התמונה הרחבה. גנץ הצהיר שהוא ימשיך להילחם על אחדות, והפעם המשפט הזה נשמע פחות כמו סיסמה ויותר כמו פתח לתוכנית פעולה.
הדוגמה השנייה היא שפעם אחת מישהו כינה מהלך שגנץ עשה בשם גנאי. כמובן שמיד פרסמתי את הציטוט, וכשפניתי למפלגה להתייחסות, ננזפתי בידי גורם במפלגה המקורב לגנץ: "זה מקומך כעיתונאי להעיר על זה שכבר מזמן לא מדברים ככה". כאמור, אלה שתי דוגמאות קטנות, שלדעתי מייצגות גישה שלמה.
הניתוח כשל, החולה ניצל בכל זאת?
האמת היא שהמיזם של מפלגות הגוש השלישי לא הצליח בבחירות האלה. ציבור הבוחרים עדיין לכוד במשוואה הישנה: או ביבי או לא ביבי. למרות כל מה שעברנו בשלוש השנים האחרונות מאז טבח השבעה באוקטובר, עדיין קשה לשכנע אנשים לצאת מהמשוואה הזאת, כי כל קול שהולך הצידה נתפס כקול שנשרף. זו הסיבה שמפלגות שמבקשות לחבר בין הצדדים נאבקות על כל אחוז.
אבל מתחת לפני השטח הדברים זזים. הצורך באחדות לא נעלם, הוא רק מחכה לרגע שבו יהיה מותר לו להופיע. ביום שאחרי נתניהו, כשהמחנות כבר לא יוגדרו לפי היחס שלהם כלפיו, נראה לדעתי מעבר גדול של מצביעים אל המפלגות שמדברות בשפת החיבור. הציבור הישראלי עייף מהקרעים ומהמחלוקות, ומי שיציע לו דרך אחרת יזכה לתמיכה שהיום עוד נראית רחוקה. גם אז יהיו כמובן מחלוקות ואי הסכמות, רק שהווליום יהיה יותר נמוך. זה כבר לא יהיה סוף העולם כשלא נסכים על משהו.
הסימנים כבר נראים בשטח, והדוגמה שלי היא דווקא ממקום שלא ממש שומעים עליו: בציבור החרדי. מפלגת "הציבור החרדי" לא תעבור כנראה את אחוז החסימה, אבל היא גורפת תמיכה הולכת וגדלה מאנשים שרוצים חיבור חזק יותר לחברה הישראלית. הם רוצים לעבוד, הם רוצים להשתלב, ורבים מהם מוכנים להתגייס. אלה לא קולות שוליים. הם מבשרים על שינוי עמוק שהמערכת הפוליטית עדיין לא התחילה לספור, כי היא לא מתבטאת בינתיים במנדטים. יש לי כמובן גם הרבה ביקורת על החברה החרדית, וייתכן שהשינוי שהחברה עוברת לא מספיקה, או שהיא בבחינת "מעט מדי, מאוחר מדי", אך לא ניתן להתעלם מכך שהיא עוברת שינויים טקטוניים.
כך נראית פוליטיקה של אחדות כשהיא באמת נוצרת: לא בהבזק של סקר אחד, או אפילו במערכת בחירות אחת, אלא בשינוי איטי של עמדות. גנץ אולי עוזב את המגרש הפעם, אבל אני אופטימי שהרעיון שהוא ייצג נשאר בו. מי שיבוא אחריו יחזור לאותו מקום, ויגלה שהציבור כבר הלך לשם.
התרעות פיקוד העורף