מחקרים מראים השפעות בריאותיות שליליות ארוכות טווח הקשורות בפגיעה בהרגלי הבריאות, התמכרויות והחמרה במחלות כרוניות. במחקר מצאנו כי הפקרת החטופים בשבי תרמה לטראומה קולקטיבית ולמצוקה ציבורית. בתקופת הממשלה הנוכחית לא הייתה מחויבות פוליטית לבריאות, וכיהנו בה חמישה (!) שרי בריאות שונים, חלקם במקביל לתפקידי שרים אחרים.
בלט היעדרו של שר בריאות דומיננטי, שיכול לדאוג לגיוס המשאבים המתאימים, לייצוג השיקולים הבריאותיים בממשלה ולתכנון ארוך טווח. בהחלטות הממשלה נדרסו השיקולים הבריאותיים והלאומיים תחת שיקולים מגזריים ופוליטיים צרים, כדוגמת ביטול המס המוצדק על המשקאות המתוקים. רופאים ורופאות, חוקרים וחוקרות, עזבו לצערנו את ישראל במספרים חסרי תקדים, ומספר אנשי הבריאות נמוך משמעותית מהצרכים. התוצאה היא פגיעה בנגישות לשירותים רפואיים חיוניים, במיוחד בפריפריה, והמתנה מייאשת לתורים.
בכנסת, מונתה לתפקיד יו"ר ועדת הבריאות ח"כ לימור סון הר־מלך, שפעלה נגד הבריאות. עיקר פועלה התבטא בתקיפת המומחים, בניסיון לבודד את ישראל מהעולם ובהתנתקות מארגוני בריאות בינלאומיים, תוך הכפפת הבריאות לאג'נדה פוליטית קיצונית ומגזרית. המפלגה והקואליציה שבה היא חברה עסקו רבות בקידום עונש מוות פופוליסטי ובהסתה שקרית נגד עובדי בריאות ערבים. נראה ששכחו לעסוק בהגנה על החיים עצמם.
אפשר להטמיע חדשנות ויזמות במערכת הבריאות ולהתאימה לאתגרי העתיד תוך הפיכת ישראל למובילה בתחום הביוטק. אפשר לחזק את רפואת הקהילה, בגישה מניעתית, תוך חיזוק המקצוענות, אפשר להיערך להזדקנות האוכלוסייה ולהבטיח ביטוח סיעודי שיאפשר לכל אדם להזדקן בכבוד.
התרעות פיקוד העורף