אמירה כזו, ככל שנאמרה, חשובה לא רק משום שהיא עשויה לחשוף פגם נוסף בהתנהלות התביעה הכללית, פגמים שהולכים ומתגלים במהלך משפט נתניהו, אלא משום שהיא עשויה לחשוף את הסיפור האמיתי מאחורי התנהלות היוריסטוקרטיה הישראלית בשנים האחרונות: ראיית הקבוצות הסוציולוגיות המצויות בימין הפוליטי (סרוגים, חרדים, מזרחים) כאיום ממשי על ההגמוניה של הקבוצה שרואה את עצמה כיורשת החוקית של מפא"י ההיסטורית; איום שנקרא "סכנה לדמוקרטיה" וגלישה ל"דיקטטורה", אבל למעשה הוא איום על ההגמוניה.
כי מה שעולה מן האמירה הזו, ככל שנאמרה, הוא האפשרות שקו ישיר עובר בין ההחלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו לבין ההתנהלות האגרסיבית וחסרת הרסן של היוריסטוקרטיה הישראלית לשימור כוחה, כוח חריג בהיקפו בהשוואה לדמוקרטיות מערביות אחרות. כי נתניהו הוא הנציג של ההגמוניה החדשה, וזו רוצה להחזיר את הכוח לעם, כמקובל בדמוקרטיות אחרות, באמצעות "רפורמה משפטית". מהלכים אלו מאיימים על כוחה של היוריסטוקרטיה. ולכן עולה החשש שהיה מניע חזק מאוד בפרקליטות וביוריסטוקרטיה הישראלית להגשת כתבי אישום בתיקים תקדימיים, על יסוד ראיות שחלקן נחלשו במהלך המשפט.
אבל הנקודה המעניינת ביותר בכל הסיפור הזה היא הנרטיב שישראל עלולה להפוך לדיקטטורה מהסוג של "הונגריה ופולין". האמירה הזו, השגורה במחוזות השמאל הישראלי, מסתמכת על העלייה לשלטון של מפלגות ימין באותן מדינות, שפעלו לצמצם את כוחה של המערכת המשפטית, שלשיטתן נשבתה בידי המחנה הפוליטי היריב. מאבקים אלו ביחס לכוחה של המערכת המשפטית, שהתקיימו בהונגריה ובפולין, מתקיימים גם במדינות נוספות, ובכלל זה בבריטניה ובארצות הברית. אבל עצם התביעה להחזיר כוח למוסדות הנבחרים אינה הופכת משטר לדיקטטורה.