ועדת חקירה ממלכתית עם כל שופטי העליון - אבל עם סייג אחד | עו"ד מיכאל קליינר

הצבעה בבחירות לכנסת שונה במהותה מכל בחירה אחרת שאנו האזרחים משתתפים בה. זהו רגע מכונן בחיי אזרח, שראוי להתייחס אליו ביותר משמץ חרדת קודש, כראוי למימוש הזכות להשתתף כריבון בעיצוב גורלה של המדינה.

בחירת הנושא שעליו אנו רוצים להשפיע בפתק ההצבעה שלנו היא בעצם הבחירה האמיתית שלנו. להלן 12 אפשרויות לנושאים מרכזיים להכריע בהם (רשימה לא סגורה, כמובן).

1. ניתן להשתמש בפתק שלנו לבחירת האיש שאנו מאמינים כי בורך בכלים הטובים ביותר כדי להוליך את ישראל לחוף מבטחים.

2. אבל ניתן גם להשתמש בפתק כדי להעניש את מי שעליו מוטלת האחריות לאסון 7 באוקטובר.

4. אבל ניתן גם להחליט שאפילו ללא נתניהו בראשות הממשלה, קיים סיכון לאפשרות התקיפה המשותפת עם ארה"ב לשם השלמת השמדתו של הפרויקט הגרעיני האיראני - ראוי בעיקרון לקחת את אותו סיכון בשל ההתערבות במערכת הבחירות.

6. אבל אפשר גם להחליט שאם מבצר הבנוי ללא דופי נפרץ כי השומר שכח לנעול את השער, האחריות רובצת על השומר בלבד, ואילו לקבלן שבנה את המבצר או למנעולן אין שמץ אחריות. ולכן, לאסון שמחת תורה אין קשר סיבתי לקמפ דיוויד או לאוסלו, או להתנתקות, או למימון חמאס ול"העדפתו" על פני אש"ף - אלא הורתו ולידתו אך ורק במחדל המודיעיני הטקטי של היממה האחרונה ובזלזול בצבר האינדיקציות, שדי היה בהן כדי לשלוף את ראש השב"כ מביתו, אך לא היה בהן די כדי להניע אותו, ולו ליתר זהירות, לבטל את הנובה, לעדכן את מִפְקדת האוגדה לוודא כוננות עם שחר, ובעיקר לעדכן את הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה.

7. אבל אפשר גם להחליט, על דרך ההיקש, כי היות שבין שש לשבע בבוקר שמחת תורה העירו את נתניהו, והוא לא הורה מיידית על כוננות עם שחר והקפצת טנקים ומסוקים לגדר - ספק אם נתניהו היה נותן את ההוראה הזו שלוש שעות קודם לכן, גם אם היו מעירים אותו בזמן.

8. אבל אפשר גם להחליט שניסיון להסיק מאי-סגירת דלתות האורווה לאחר שכל הסוסים כבר ברחו ממנה, על התנהלות משוערת דומה כשכל הסוסים היו עדיין מגודרים באורווה - הוא היקש מופרך ונטול היגיון.

9. אפשר להחליט כי היה ניתן לגדוע את הסכנה הרבה לפני 7 באוקטובר, לו ראש הממשלה היה מטה אוזן קשובה למפגינים, לטייסים בהתנדבות המאיימים להפסיקה ולראשי שירותי הביטחון, כאשר שבו והזהירו אותו בכנסת, ואפילו ליד מיטת בית החולים, כי האויב מריח חולשה בשורות ישראל ומתכנן לתקוף בעוצמה - והוא הפנה עורף במקום להטות אוזן.

10. ואפשר להחליט כי הטייסים חצו קווים אדומים בהנמקה פורמליסטית ילדותית של "ביטול התנדבות", וכי אזהרות הגנרלים היו אטריות מחוממות שיצרו מראית עין של הסוואה לאולטימטום לביטול הרפורמה. מה גם שהמזהירים לא נקפו אצבע, בתוקף תפקידם והאחריות המוטלת עליהם בגינו, לקידום פני הסכנה שעליה התריעו בקול גדול.

11. אפשר להחליט שאף לא אחת ממטרות הלחימה, מלבד שחרור החטופים, הושגה במלואה, ואשר על כן המלחמה הסתיימה בכישלון.

12. אבל אפשר גם לבדוק את העובדות: כשקמה הממשלה היו לחמאס כ-100 אלף רקטות וטילים, חלקם בעלי טווח עד לשרון. לחיזבאללה היו כ-250 אלף טילים, לא מעט מהם היו בליסטיים ארוכי טווח. לסוריה היה צבא סדיר שבו חיל אוויר, חיל שריון, טילי הגנה והתקפה ומכ"מים מתקדמים בכמויות משמעותיות.

איראן הייתה מדינת סף גרעינית עתירת מתקנים להעשרת אורניום ולייצור כל המרכיבים הדרושים להרכבת פצצות גרעיניות, כולל ידע וכוח אדם מיומן, הדרוש להשלמת הפרויקט בכל רגע, ואלפי טילים בליסטיים כבדים. היום נותרו מכל המצבור המאיים הזה בעיקר אודים עשנים נעדרי משמעות אסטרטגית.

לנוכח המתקפה הסופר-נאצית של חמאס, שכוונה ישירות נגד אוכלוסייה אזרחית המתגוררת באזור שאינו שנוי בכל מחלוקת, אלא בעיני מי שעצם קיומה של ישראל שנוי בעיניהם במחלוקת - הגיבה הממשלה בעוצמה חסרת תקדים וללא כניסה למלכודות לעצירת התגובה באיבה, שבאו מחוץ וגם מבית - והפכה לתל חורבות אזור שהיו בו בתים נאים, שכמעט בכל אחד מהם היו מחסני תחמושת ונשק, מפעלי ייצור טילים, נקודות תצפית או מפקדות.

איך אפשר לסרב?

מדובר בחוק שהוליד ועדות שונות ומשונות, שחלקן סתם לא השיגו את מטרתן, וחלקן הפכו ללעג ולמשיסה. הפרדוקס הגדול הוא שהוועדה היחידה שהולידה ניתוח מעמיק והפקת לקחים שיטתית ומסודרת, כולל המלצות לפעולה, הייתה ועדת וינוגרד - והיא לא הייתה ועדה ממלכתית, אלא ועדת בדיקה ממשלתית.

אין מחלוקת כיום על כך שלו הורחבה סמכות הוועדה לבחינת המלחמה כולה, הדיון לגבי אלעזר היה עובר מ"האחריות למחדל", ל"תפקודו של מצביא בזמן משבר". בעניין זה חוקרים רבים מצביעים על כך שמהרגע שבו הוכר המצב כ"מלחמה", דדו גילה תושייה, קור רוח וכושר הובלה יוצאי דופן. הוא היה הדמות המייצבת שאפשרה את בלימת הכוחות הסוריים והמצריים.

לדעתם, תחת המנדט המורחב, הוועדה הייתה נדרשת לבחון אם הכשלים הראשונים מאפילים על ניהול המערכה המוצלח בשלביה המאוחרים. בחינה כזו הייתה עשויה להוביל להתמקדות בתפקוד "המצביא המנהל" ולחיזוק סימני השאלה סביב סיפור "הרמטכ"ל המופתע".

מוצע לממשלה הנוכחית, עוד לפני השבעת ממשלה חדשה, לשקול ברצינות הקמת ועדת חקירה שהמנדט שלה מתחיל בליל 6 באוקטובר ומסתיים ביום החזרת החטופים. הסיבה לכך שרבים מאוהדי הממשלה תומכים בסקרים בוועדה ממלכתית, חרף מינוי חבריה בידי הנשיא הלעומתי של בית המשפט העליון, היא הביטחון המוחלט במסקנות כל הרכב שלחבריו יש קווים אדומים.