יש כשל מחשבתי עמוק שממשיך לנהל את השיח הציבורי, הביטחוני והמדיני במערב ובמדינת ישראל: האמונה העיוורת בריאליזם חומרי והתעלמות מוחלטת מהמימד הדתי-תיאולוגי של הצד השני. חשוב להבהיר כבר בפתיחה: אין כאן שום עניין של ימין או שמאל, ולא שום נקיטת עמדה פוליטית כזו או אחרת. זו קריאה להתפכחות לאומית, להסתכלות ישירה בעיניים למי שעומד מולנו, לשאילת שאלות ולדרישת תשובות מנבחרי הציבור שלנו, הוותיקים כמו גם המועמדים לבחירה.
שנים שפוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית, מנהלי מערכת הביטחון, גופי מודיעין, פרשנים ומכוני מחקר מנסים לצמצם את האיום רק לרמת "החמושים והנשק" או ל"אינטרסים כלכליים". הם משוכנעים שאם רק "ננטרל משגרים", ננהל "מנופי לחץ", נעניק היתרי עבודה ונחתום על הסכמים-השקט המיוחל יגיע. לצמיתות.
הלקח המרכזי לטעמי ברור - כשאתה מנסה למדוד מציאות שמונעת מתוך תיאולוגיה, אמונה ואפוקליפסה ג'יהאדיסטית באמצעות שיח על חמושים ונשק מחד או הטבות כלכליות וקרקעיות מאידך, אתה חוטא למציאות, ואינך מזהה את בעיית השורש: באסלאם הקיצוני, כולל זה המתחפש לפוליטי, כל מי שאינו מוסלמי אינו יכול להיתפס שווה בין שווים. לרוב הוא נתפס כופר ועליו לשלם דמי חסות ו"מס גולגולת" למוסלמי או להמיר את דתו. כל עוד זה לא קורה - אז הדלת להתנגשות הציוויליזציות פתוחה לרווחה.
מלחמת הציוויליזציות כבר כאן
במקביל, האסלאם הקיצוני משתמש במנגנוני הדמוקרטיה, בחופש הביטוי ובחופש הדת המערביים ובנתונים הדמוגרפיים החד משמעיים כדי לתפוס עמדות מפתח בשלטון המקומי והלאומי כהכנה לבאות.
אם היינו צריכים, אז להלן דוגמאות נבחרות מהעת האחרונה:
עזה: הגיבוי האזרחי והאמונה בהשמדה
אותו דוקטור - תואר מערבי שכשלעצמו מיד גורם לחשוב שלפנינו אדם רציונאלי, בעיצומו של חורבן חסר תקדים, מעביר שיעורים שלא עוסקים בחמלה, בשיקום או בחשבון נפש אזרחי. הפוך - הם מוקדשים להסבר "מדעי" ומפורט של דבר אחד בלבד: כיצד האלוהים, לפי פרשנותו, הבטיח את השמדת היהודים, ומדוע הסבל החומרי אינו כישלון מדיני, אלא שלב הכרחי בדרך למימוש הנבואה הדתית. כשזה השיח, ברור כי ניסיונות לקנות שקט דרך הטבות כלכליות או אשליה של "שיקום אזרחי" אינם אלא משאלת לב מערבית, ורחוקים שנות אור מהמציאות בשטח.
אירופה: המלחמה אינה נגד מדינות הלאום-היא נגד הנצרות
אזהרה לכולנו: למחוק את ההסתמכות העיוורת על המודיעין בתפיסת הביטחון
אחרי ה-7 באוקטובר, משהו יסודי היה חייב להשתנות - אך הוא טרם השתנה. ההתמקדות בספירת משגרים וחמושים, תוך התעלמות מהעמדות הדתיות, מהציבור והלכי הרוח שלו ומאידיאולוגיית האחים המוסלמים - חייבת להיעלם.
גופי המודיעין שנכשלו שוב ושוב בפיענוח כוונות האויב, למרות שהיה בידיהם מידע (מפרל הרבור, עבור דרך 1973 ועד 2023) לא שינו מדרכיהם - המודיעין נכשל כי הוא מנסה להעריך את הצד השני דרך משקפיים רציונליות-חומריות. אבל, כשהאויב מצהיר בגלוי על כוונותיו התיאולוגיות, בונה תאים תחת מסווה הומניטרי והציבור שלו מחזיק בספרי שטנה ומריע לכך, זו לא שאלה של טילים מחד או של רווחה כלכלית לו מאידך. זו שאלה אחרת לחלוטין שנעוצה במרכיב האזרחי של הצד השני ממנו התעלמו כמעט לחלוטין (ועדיין).
לקראת הבחירות-דרישה מנבחרי הציבור מכל המחנות
מאז 2023 העולם נמצא במלחמת ציוויליזציות גלוייה על זהות - חשוב לומר ולמסגר זאת כך כאיפיון ראשי של הבעיה. מי שימשיך להתעלם מהמרכיב הדתי של האויב ומהמרכיב הציבורי אזרחי שהוא הדלק של זה ובסוף גם כוח האדם של המלחמה הזו, דן את כולנו להמשיך ולהיות מופתעים מחדש עם מחירים הולכים וגדלים, חלקם קיומיים.
ראוי לדרוש מנבחרינו, שנייה לפני הקלפי, תשובות למה השתנה אצלם במאפייני הגדרת הבעיה ואיך בכוונתם להתמודד עם זה.
התרעות פיקוד העורף