האיש ירד מהפסים, ועשה את זה במהירות של 200 קמ"ש. ישראל יכולה להיות "כלכלה עוקפת"? ישראל יכולה לעבור מהמערכת הבנקאית הבינלאומית לביטקוין? אומת ההייטק ומעצמת הסייבר, המדינה שתלויה יותר מרוב מדינות העולם בגלובליזציה המוניטרית ובעובדה שהכסף רץ במערכות הדיגיטליות ומזין את הסטארטאפים וההשקעות, יכולה להפוך למוטציה היהודית של קוריאה הצפונית? טוב שהוא לא המליץ לנו להתמקד בסחר בסמים.
לא צריך להיות כלכלן או משקיע הייטק כדי להבין שדבריו של בנימין נתניהו בעניין הזה גובלים בטירוף. אני לא באמת יודע אם זו עוד החלקה לשונית של נתניהו, פליטת פה היסטרית שמטרתה לשגר לעברנו עוד הפחדה כדי לשכנע אותנו שרק הוא יוכל להושיענו מידה, או שהוא באמת מאמין לשטויות המופרכות של עצמו.
בואו נעשה סדר: נתחיל דווקא בסיוע האמריקאי. אמריקה השתנתה, אבל לא באופן מהותי. נשארו שם אותם רפובליקאים ואותם דמוקרטים. השוליים הקיצוניים של שתי המפלגות הללו התרחבו, אבל הערכים לא השתנו. מי שהשתנתה זו ישראל.
לא סתם מזהירים אותנו כבר חודשים ארוכים שאחרי הבחירות בארה"ב צפויות גם סנקציות אמריקאיות. זה לא קורה בגלל המלחמה. את המלחמה בעזה הם מסוגלים להכיל. אם זה יקרה, זה יקרה בגלל הממשלה. מפני שהגורמים הכי קיצוניים, הכי מופרעים, הכי מסומנים בעולם כאנטי-דמוקרטים, מכהנים בממשלת נתניהו בתפקידי מפתח.
שימו לב לניסוח הדברים שאמר בריאיון: "הבאתי פעמיים עשרות מיליארדי דולרים". הוא נותן לעצמו קרדיט על הסיוע האמריקאי. ובכן, ספוילר: הסיוע הביטחוני והכלכלי האמריקאי לנתניהו התחיל הרבה, הרבה לפניו. הוא לא זה שכונן אותו. הוא זה שהחריב אותו. זו עובדה.
נעבור ל"כלכלה עוקפת". ראשית, צריך להבין את משמעות האזהרה שהשמיע: אנחנו נאבד את הפנסיה. אנחנו נאבד את מרבית הכסף. רובנו לא יוכלו לטוס לחו"ל. לרכוש מוצרים בעלי אקספרס. החסכונות שלנו יעלו בעשן. לא נוכל להשתמש בכרטיסי אשראי בינלאומיים. ההייטק, הסייבר, הטכנולוגיה והתעשייה יקרסו. רוב היזמים יעזבו את הארץ, והמשקיעים שעוד נותרו ייעלמו. האקדמיה תמות. החוקרים יעברו לחו"ל. היחידים שיישארו, אני מעריך, יהיו החברים מפורום קהלת. בעצם, כשהכסף ייעלם - סיכוי טוב שהם גם ייעלמו בעקבותיו.
לא מדובר במשימה בלתי אפשרית. להפך. כל מה שצריך זה לחזור לשפיות. להגן על הדמוקרטיה. להחזיר את החוק והסדר. לשקם את מערך ההסברה שלנו ולהילחם על האמת והצדק שלנו. לעשות את זה בשכל, לעשות את זה בטעם, לעשות את זה בהגיון.
כך עשינו מאז קום המדינה, ועשינו חיל. אין שום סיבה שנוותר על מה שנבנה כאן. הספינה שלנו שטה במהירות לעבר הקרחון, אבל יש עוד זמן לשנות כיוון, לאחוז בהגאים ולחזור למים בטוחים.