אירוע יהודי-חסידי המתקיים בברוקלין חושף באופן ברור את עליבותה של האנטישמיות. דווקא ובמיוחד כשמדובר באירוע של עדה, של מחנה וציבור מזוהים ומוגדרים, שאין לו שום קשר למאבק נגד האנטישמיות, הוא הוכחה שמגפת האנטישמיות בארה"ב היא בהחלט לא כל כך מאיימת ולא כל כך במעמד של גורם מפחיד, כפי שהיא מדווחת, מוגדרת ומוערכת במאמרים, בהצהרות ובאזהרות של ארגונים וגורמים יהודיים.
מדובר במיוחד באברכים, ולפי דברי המארגנים משתתפים בכנס אלפי זוגות נשואים. מיותר לציין שכל המשתתפים מגודלי זקנים ולבושים בלבוש חסידי.
מבחינה יהודית, זהו אירוע שלא רק מיוחד בהיקפו האנושי, ולא רק מגלה את התפשטות נוכחותה ופעילותה של תנועת חב"ד ושליחיה. בתקופה שבה כל גילוי של שנאה לישראל וליהודים, כל פגיעה אלימה ביהודי או במוסד יהודי, מדווחים בכותרות ומתפרשים כהתגברות האנטישמיות - התכנסות אלפי אברכים חסידיים והשתתפותם בדיונים ובהתייעצויות, במטרה ובשאיפה מוצהרות בגאווה להגביר ולהרחיב את פעילותם היהודית-דתית בעשרות ארצות, היא הוכחה מופגנת שהאנטישמיות נושמת בקושי את נשימותיה, כמי שמחוברת למכונת הנשמה מלאכותית.
הכנס בברוקלין והפער בין האזהרות למציאות
חבל רק שקיומו של כנס אלפי השליחים החב"דניקים בניו יורק, שבשעת כתיבת שורות אלו עדיין מתקיים, לא קיבל ולא ריתק את תשומת לבם של אמצעי התקשורת, אפילו לא בארה"ב, שבתחומיה מתקיים הכנס.
שיהיה ברור, זה לא שהאנטישמיות נעלמה. היא קיימת. אבל כצל-צלה של מגפה עתיקת יומין.
העובדה שבלב לבה של ניו יורק מתקיים כנס חרדי-חסידי בהשתתפות אלפי חסידים היא לדעתי הוכחה נחרצת שהאנטישמיות היא תופעה חלשה ונחשלת, שאיבדה ומאבדת את השפעתה, וחשוב מזה - את נוכחותה כגורם המאיים ומסכן את היהדות והיהודים.
בכירים יהודים ועסקנים קהילתיים ותיקים אומרים שלא זכורה ולא הייתה תקופה שבה היהדות החרדית-חסידית פרחה ושגשגה כל כך בניו יורק כמו בשנים האחרונות. לא פעלו אף פעם כל כך הרבה חצרות חסידיות בברוקלין, ולא פרחו כל כך מוסדות חינוך חרדיים באזור.
משמעות הכנס של אלפי שלוחי חב"ד, עצם קיומו, היא שאין זה די ואין זה פרקטי לקיים דיונים והתייעצויות על דרכים ואמצעים להילחם באנטישמיות.
צריכים וחייבים ליזום ולקיים אירועים של יהודים, לא דווקא דתיים, שמוכיחים את קיומה האיתן והפורח של היהדות. חשוב מזה, את חולשתה ועליבותה של האנטישמיות, כמגפה עתיקת יומין שאיבדה זה כבר ומאבדת את השפעתה.