לדבריו של נייטון, המציאות הביטחונית העכשווית מתאפיינת ברמת הסיכון הגבוהה ביותר שעולה בזיכרונו מזה תקופה ארוכה. כשהתייחס לאיום הרוסי, הגנרל אמר: "אנחנו מדברים על חיסולים ממוקדים, חבלה ומתקפות סייבר. אלו פעולות ממשיות של המדינה הרוסית", והוסיף כי יש לכך ראיות באירופה וגם בבריטניה.
הגעת נושאת המטוסים בשם פרינס אוף ווילס (Prince of Wales), שהיא ספינת הדגל של הצי המלכותי הבריטי, לאוסלו, בשבוע שעבר, נושאת חשיבות אסטרטגית וביטחונית מעבר למחווה דיפלומטית שגרתית. נוכחותה של נושאת מטוסים מסדרת קווין אליזבת׳ (Queen Elizabeth) במרחב הים הצפוני וליד חופי נורבגיה משגרת איתות תקיף לקרמלין, המאשש את יכולת התגובה המהירה של נאט"ו, ומוכיח את מחויבותה של הברית להגן על האגף הצפוני של אירופה.
לאור העובדה שנורבגיה הפכה היות לספקית הגז והאנרגיה המרכזית של מערב אירופה, פריסת הכוח מדגישה את מחויבות הממלכה המאוחדת ושל נאט"ו להגן על צינורות גז, על כבלי התקשורת התת-ימיים ועל תשתיות האנרגיה מפני חבלה או פגיעה עוינת. הביקור של נושאת המטוסים כלל סבב שיחות מקצועיות, במסגרת כוח המשימה המשותף (Joint Expeditionary Force) בהובלת בריטניה, שבו, כאמור, השתתפו מדינות צפון אירופה והמדינות הבלטיות.
הגעת ספינת הדגל מבליטה את מרכזיותה של בריטניה בעיצוב התפיסה הביטחונית באזור. המרחב הימי שבין גרינלנד, איסלנד ובריטניה מהווה מסדרון אסטרטגי חיוני למעקב אחר תנועת ספינות מלחמה וצוללות של הצי הצפוני של רוסיה כשהן נמצאות בדרכן לאוקיינוס האטלנטי. הפיקוד הבריטי ניצל את האירוע על מנת להדגיש את החזרת היכולת הימית המרוכזת ואת נכונותה של בריטניה לקחת חלק פעיל בהובלת הביטחון האירופי לצד חברות נאט"ו.
הצטרפותן של פינלנד ושוודיה לברית נאט"ו יצרה רצף אסטרטגי בצפון אירופה, המאפשר שת״ף ותיאום הדוק יותר בין הציים של נורבגיה, שוודיה, פינלנד, דנמרק והמדינות הבלטיות. שיתוף פעולה זה נועד לצמצם את חופש התנועה של הצי הרוסי שיוצא ממרחב של סנקט-פטרבורג ושל קלינינגרד.
כוח המשימה המשותף (Joint Expeditionary Force), הכולל את הממלכה המאוחדת, מדינות צפון אירופה, הולנד ואת המדינות הבלטיות, מיועד לספק מענה מהיר לאיומים ימיים והיברידיים באגף הצפוני והאטלנטי, עוד בטרם הפעלת מנגנוני התגובה המלאים של נאט"ו, אך בתיאום מלא עם הארגון.
על רקע הפגיעה, שככל הנראה, נעשתה על ידי הרוסים, בצינורות גז ובכבלי תקשורת בים הבלטי ובים הצפוני, הובילה הסמיכות הגיאוגרפית להקמת מנגנון סיור ימי משותף. במסגרת זו, עושות עשרת המדינות הצפוניות שימוש בספינות מלחמה, צוללות, כלי טיס בלתי מאוישים וכלי שיט מחקריים על מנת להגן על תשתיות האנרגיה והתקשורת מפני איומי חבלה.
בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה והפגיעה בצינורות הגז נורד-סטרים (Nord Stream) ב-2022, המדינות הצפוניות כמו הנורדיות, הבלטיות ובריטניה, הובילו לשינוי דרמטי בקונספציית הבטחון שלהן, בחצי הכדור הצפוני, בים הצפוני ובים הבלטי. פריסה של פריגטות, ספינות סיור מהירות ומטוסי סיור ימיים מדגם פוסיידון-8 (ה-P-8 Poseidon) הפכו להיות הפרקטיקה המקובלת בים הצפוני. למעשה, הוקם מערך צפוני יחיד וכולל של כוחות הים והאוויר הפועל תחת חסות נאט"ו.
אין צורך להוסיף כי הכוח הזה הדוק לצי של ארה"ב. תכליתו של אגרוף אסטרטגי זה היא לנטרל את הפעילות הצבאית והמודיעינית של רוסיה באזורי הים הבלטי, האוקיינוס האטלנטי והמרחב הארקטי.
מערך ההרתעה הגרעינית הבריטי מתרחב ומטרייתו מכילה מעתה מדינות כמו פינלנד. בריטניה מחזיקה במערכת הרתעה הידועה בשם טרידנט (Trident), המתבססת באופן בלעדי על הזרוע הימי. הצי המלכותי הבריטי מפעיל ארבע צוללות מסדרת וואנגרד (Vanguard), ובונה צוללתות מסדרת דרדנוט (Dreadnought) בעתיד הקרוב.
הצוללות האלה חמושות בטילי טרידנט-2 (Trident II D5) אשר נושאים ראשי חץ גרעיניים. מאז שנת 1969 הקפידה בריטניה לשלוח צוללת גרעינית חמושה אל לב הים, והיא מצויה במיקום מסווג בכל עת. מפגן כוננות זה נועד להבטיח את יכולת ״מכה שנייה״, או בימילים פשוטות, מענה תגמולי בעל עוצמה הרסנית גם במקרה של מתקפה כוללת על שטח הממלכה.
לפני כשבועיים, הממלכה המאוחדת פרסה בו-זמנית את שלוש מתוך ארבעת הצוללות שנמצאות ברשותה, המונעות באמצעות אנרגיה גרעינית, והמסוגלות לשגר טילים בעלי ראש גרעיני. פריסה יוצאת דופן זו של מרבית מערך הצוללות הגרעיניות האסטרטגיות של בריטניה מצביעה על העלאת רמת המוכנות המבצעית של כוחות אלו.
פינלנד, החולקת גבול ארוך עם רוסיה, נכנסה תחת מעטפת ההרתעה הגרעינית, ובכך היא הבהירה לכל תוקף פוטנציאלי כי תוקפנות נגדה חושפת את התוקפן לאפשרות של תגובה גרעינית מצד מעצמה אירופית.
במקביל, גורמי ביטחון אירופיים בודקים אם סדרת איומי הפצצה נגד חברות תעופה וגופי תקשורת באירופה שמקורה ברוסיה. במסגרת גל איומים מקיף, נפגעו עשרות טיסות של חברות תעופה שונות, כמו איזיג'ט,קיי.אל.אמ. (KLM), ריינאייר וויז אייר. הפגיעה כללה שיבושים חמורים, הסטות מהנתיב וליווי אווירי באמצעות מטוסי קרב, לאחר התרעות על מטעני חבלה. במקביל, כוונו איומים דומים כלפי גופי תקשורת מובילים וכלפי תשתיות אזרחיות קריטיות באירופה.
סוכנויות מודיעין וגופי ביטחון פנים באירופה בחנו האם האיומים הללו מהווים חלק מהקמפיין המתואם של לוחמה היברידית בגיבוי רוסיה, שמטרתו לעורר בהלה ציבורית, לקעקע את אמון הציבור ולגרום לנזקים כלכליים ותפעוליים לתשתיות קריטיות.
"כיכר השבת" דיווחה על גל איומי פצצה אשר שיתק את ענף התעופה באירופה. בחלק מהודעות האיום שנשלחו בדוא"ל, צוין שמו של הארגון האולטרה-לאומני הרוסי מייל סטייט (Male State), אשר מוכר ברוסיה בתור ארגון קיצוני נוצרי. גורמי ביטחון באירופה בוחנים כעת אם השימוש בשם זה נועד לגרום להטייה בקרב חוקרי האירוע.
התרעות פיקוד העורף