הכישלון של "שאגת הארי", שלא הפיל את המשטר ולא פתר את בעיית הגרעין, מתחלף כעת באשליה חדשה: אולי תקיפות מתמשכות יפילו את השלטון, אולי יקום במקומו שלטון מתון, ואולי הוא יסכים לוותר על הגרעין. הדבר הוודאי היחיד בתוכנית הזו הוא מלחמת התשה בלי סוף. מלחמת איראן–עיראק נמשכה שמונה שנים. מה מונע מאיראן לגרור את ישראל, את ארצות הברית ואת האזור כולו לעשור נוסף כזה? המחיר עבורנו, עבור ארצות הברית ועבור המפרץ יהיה חמור לאין שיעור מזה שתשלם איראן.
הבעיה העמוקה היא שלא ישראל ולא ארצות הברית מבינות באמת את המנטליות האיראנית, הפרסית ביסודה. המדינות התוקפות מנהלות מלחמה רציונלית על גרעין ועל אנרגיה. איראן מנהלת מלחמה על ההשפלה שספגה, ואינה מוכנה עוד לשלם את מחיר הזלזול, תהיה העלות אשר תהיה. מי שמניח שלחץ כלכלי ישבור את המערכת שם אינו טועה בכך שיש לחץ. הוא טועה בהערכת יכולת הסבל מול מחיר ההשפלה.
תקיפות כבר בוצעו לרוב. עוד מאותו הדבר לא יביא לתוצאה שונה. את חלון הזמן צריך לנצל להסכם מדיני שיפתור את סוגיית הגרעין, יגביל את טווח הטילים ויבטיח את חופש השיט והאנרגיה במפרץ. לא נפסיד דבר אם זה יושג, גם אם המשטר יציג את ההסכם לעמו כהישג ולא כהשפלה. זה בדיוק המחיר ששווה לשלם.
התרעות פיקוד העורף