רמטכ"ל צה"ל, האיש שבילה 41 שנה על מדים, שנפצע, שנלחם, שפיקד ושקבר זה עתה את בנו במלחמה בעזה, הוא "בובה על חוט של הגורמים האפלים ביותר במדינה". וגם: "ישראל לא תשרוד אותו". כאילו לא קרה כאן ה-7 באוקטובר, במשמרת של אבא. כאילו האב לא סיפר ביוזמתו לא מזמן שישראל עמדה "על סף השמדה". במשמרת שלו.
ואני, הקטן, סבור שהגורם הכי אפל במדינה זה הצייצן עצמו. אבל אביו, משום מה, מנסה לחקות אותו. נתניהו האב השווה והעלה מעל הדוכן באולם שאגאל בכנסת. ומולו ישבה הרעיה, נותנת רוח גבית רעה לדברי השטנה שהתיז בעלה לכל עבר. ואחרי זה, הוא קורא ל"אחדות". זה דווקא התחיל טוב. בואו לא נקל ראש בזה שהוא הואיל לפתוח את דבריו באיזכור נוכחותו של "נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית". הנה, הוא מסוגל לבצע ויתורים. הגענו למצב שבו איזכור של נשיא העליון על ידי ראש הממשלה הוא הישג, פריצת דרך, פתח תקווה למציאות שפויה קצת יותר.
הפתח הזה נסתם מיד כשהחל לדבר. זה החל בהפחדה הקבועה עם איראן. לא נתחשבן איתו כאן. שהרי אם תהיה בקרוב פצצה איראנית, וזה אפשרי, הוא אביה מולידה. הוא זה שהביא לקריסת הסכם הגרעין ששמר את איראן במרחק ניכר מפצצה, הוא זה שהגה את התכניות הגאוניות שהביאו להחלפת המשטר, אבל לא באיראן אלא בוושינגטון. הוא זה שהפך אותנו למדינה שאמריקה "סולדת" ממנה, כדברי הנשיא טראמפ. אבל הוא ממשיך להפחיד.
ואחר-כך, הגענו למפלגות הערביות. אין מספיק אינטרנט בעולם כדי להקרין שוב את עשרות הפעמים בהן הפציר נתניהו בערבים ומנהיגיהם להצטרף לחיי המדינה, לקחת חלק בשלטון. ההבטחות שלו למנות שר ערבי. הכירכורים הפאתטיים שלו עם מנסור עבאס. הפלירט עם המשותפת. הפרוייקטים המשותפים, ההצבעות המשותפות. הוא העז להזכיר אתמול את חוק איחוד המשפחות. הוא חושב ששכחנו שבזמן ממשלת השינוי הוא והליכוד הפילו את זה יחד עם הערבים. אין לאיש הזה בושה. כנראה לא היה באותו רגע מי שיקנה לו קצת בושה.
מנסור עבאס לא חיכה הרבה. חמש דקות אחרי הנאום הוא ישב אצל עמית סגל ודפנה ליאל וסיפר שנאום נתניהו הזכיר לו את אחת השיחות שהיו להם אז, בבלפור. הוא סיפר איך נתניהו תיאר באזניו את יחיא סנוואר. "אני וסנוואר מבינים זה את זה", סיפר נתניהו למנסור ההמום. "אני לא ידעתי למה הוא מתכוון", סיפר עבאס, "אז ביבי סיפר לי על הפתק שקיבל מסנוואר עם הסיכון המחושב".
"לי לא היתה הבנה עם סנוואר", אמר עבאס, "אני וסנואר, לא היתה בינינו הבנה, אבל לנתניהו היתה, הוא הלך לישון והפקיר את בטחונם של תושבי מדינת ישראל". נוק אאוט. והכי חשוב: מאז, סיפר עבאס, אני ממתין להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לחקר ה-7 באוקטובר, כי אני רוצה להתייצב בפניה ולספר את הסיפור הזה".
ובינתיים, בגוש השינוי: נאום השטנה המטורלל של נתניהו השתיק גם את אחרוני התומכים באופציית האחדות. איזנקוט ביטל מפגש מו"מ שנועד להיום עם צוות מטעם הליכוד. במקביל, התחיל המו"מ עם החרדים. למיטב ידיעתי, איזנקוט דיבר או פגש את יעקב אשר. הוקמו צוותי מו"מ. כרגע, אי אפשר לדעת אם הפערים ברי גישור, או לא. אבל זה שווה נסיון.
נתניהו, בינתיים, עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: משתולל ומאיים. החרדים מתרשמים פחות. הם לא אהבו את הנסיון לעקוף אותם ולהסתנן לבתי הרבנים. הם יודעים שאין לנתניהו מה לתת להם, זולת סבבי בחירות אינסופיים. הם לא בטוחים שלאיזנקוט יש סחורה, אבל הם רוצים לבדוק את זה. הכל פתוח. דבר אחד בטוח: אם ראשי גוש השינוי לא יצליחו לייצר ממשלה שתציל את ישראל, ההסטוריה לא תסלח להם. וגם אנחנו לא.
התרעות פיקוד העורף