כל מה שכתבתי כאן לגבי ישיבה עם ערבים - נכון שבעתיים לגבי נתניהו | פרופ' אריה אלדד

הניסיון ליצור שותפות עם הח"כים הערבים - אלה שמפגינים ברגליים נגד שירת המנון "התקווה" ושלעולם לא יכירו במדינת ישראל כמדינה יהודית גם אם יצטרכו לשקר בשביל זה – עוד יעלה לנו במחיר כבד

פרופ' אריה אלדד צילום: ללא קרדיט
עקבו אחרינו
יוסף ג'בארין במטה הרשימה המשותפת
יוסף ג'בארין במטה הרשימה המשותפת | צילום: שרון לייבל, פלאש 90
3
גלריה

אחרי שהצהירו אמונים כחברי כנסת וקמו לשירת "התקווה", קמו גם חברי הרשימה המשותפת ויצאו מהמליאה. דקות אחרי שהתחייבו "לשמור אמונים" – הצביעו חברי כנסת ערבים ברגליים ויצאו. שבועת שקר בפיהם, אבל בגופם אמרו את האמת: הם אינם מכירים במדינת ישראל כמדינה יהודית.

אחמד טיבי
אחמד טיבי | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

# # #

# # #

מאז 2015 נוהגים רוב חברי הכנסת הערבים ממפלגות המשותפת לצאת ממליאת הכנסת בשעת שירת ההמנון. לפיכך, הפגנת אי־ההכרה הזו בסמלי המדינה אינה חדשה. אבל בעבר היו רוב חברי הכנסת היהודים מאוחדים בהכרה כי אלו הם אויבי ישראל מבית.

אזרחי ישראל הערבים שולחים לכנסת מחבלים ממש או תומכי טרור השואפים למחוק את ישראל ולהקים על חורבותיה, במקרה הפחות אלים - מדינה דו־לאומית. כשהם מצהירים אמונים למדינה, הם משקרים בפה מלא. אבל כשהם קמים מיד אחר כך ומפגינים ברגליים נגד ההמנון הלאומי, הם ודאי מרגישים כגליליאו גליליי, שמלמל "ואף על פי כן – נוע תנוע", אחרי שהוכרח להודות במשפט האינקוויזיציה כי הארץ מרכז העולם והשמש נעה סביבה.

הסיפור על גליליאו – מיתוס שקרי. הפגנת הערבים – אמת גלויה לעין. כולנו ראינו. אבל רבים בקרבנו מעדיפים להתעלם מהמשמעות. "הרי הם לא יכולים לשיר 'נפש יהודי הומייה'", יסבירו לך כל מלחכי פנכתם. אבל לעמוד ולתת כבוד להמנון המדינה הם יכולים, לו באמת הכירו במדינה יהודית בארץ ישראל. אבל הם רוצים להפיק ממדינת ישראל כל מה שניתן עד שיהיה להם די כוח, אלקטורלי או חמוש, להרוס אותה מבפנים. ועד אז – עקרון ההונאה, "התקייה", מתיר להם לשקר לאויב, ואפילו להתכחש לאמונתם, כדי לנצחו.

במפלגות הערביות מסבירים שהם מתנגדים לנתניהו ולכן יעשו הכל להחלפתו. זה הגיוני ולגיטימי במשטר דמוקרטי. אבל מגלגלי העיניים בגוש השינוי אומרים: "נקים ממשלת מיעוט, ואם הערבים ירצו לתמוך – שיתמכו, הם עושים מה שטוב להם. לא תלוי בנו". כאילו אינם יודעים שאין ארוחות חינם בפוליטיקה.

יש גם סוחרי סמים המוכנים לתת "דוגמיות חינם" כדי לשעבד את לקוחותיהם ולהפוך אותם לתלויים בספק הסמים. רק אחר כך יוצג תג המחיר, והחשבון יוגש לפירעון שוב ושוב, באיום גלוי או מסותר - להצביע נגד הממשלה בהצבעות מכריעות. אם יתנגדו לתקציב, למשל - יפילו את הממשלה - וכדי לשרוד, תיתן להם הממשלה כל מה שיבקשו וגם יותר. אבל אסור שאיזושהי ממשלה בישראל תהיה תלויה במי שאינו מוכן לעמוד בכנסת בשירת ההמנון הלאומי ויוצא כדי להפגין כי אינו חלק מהמדינה ואינו מכיר בסמליה. אסור לתת להם מדינה או שליטה במדינה באמצעות כוח וטו על החלטות הממשלה.

אסור שאיזושהי ממשלה בישראל תהיה תלויה במי שאינו מוכן לעמוד בכנסת בשירת ההמנון הלאומי. חברי הרשימה המשותפת בבית הנשיא
אסור שאיזושהי ממשלה בישראל תהיה תלויה במי שאינו מוכן לעמוד בכנסת בשירת ההמנון הלאומי. חברי הרשימה המשותפת בבית הנשיא | צילום: יגאל סלבין

# # #

אמת, נכון - כך אמר מספר פעמים. אבל מילימטר מתחת לציפוי הסוכר המתוק מסתתרת האמת שההכרה הזו היא "דה פקטו", למעשה, ולא "דה יורה" – להלכה, מבחינת הזכות. עבאס מכיר בישראל כמדינה יהודית, משום שהיא עובדה קיימת לנגד עיניו. אבל אין הוא מכיר בזכותנו לקיים כאן מדינה כזו.

אבל אל דאגה. ה"תקייה" המאפשרת לו לשקר תאפשר לו למכור לנו גם הכרה "דה יורה", אם תשרת את צרכיו. גם בהצהרה כזו ישקר. כי מותר לו. אבל למה לשקר חינם אם יש די אווילים תאבי שלטון באולם המוכנים לשלם תמורת השקר בטבין ותקילין של חוקים וזכויות ופטורים ותפקידים, ומעל כולם – מושב בשולחן הממשלה?

# # #

אם תקום כאן, חלילה, ממשלת מיעוט שתהיה תלויה בקולות המשותפת ורע"מ - היא תהיה להערכתי קצרת ימים. מציאות חיינו בארץ ישראל היא מלחמה בערבים הנמשכת למעלה ממאה שנה. במוקדם או במאוחר ייווצרו הנסיבות שלא יאפשרו לערבים לתמוך בממשלה הנלחמת באחיהם מחוץ או אף בהם בבית. גם כזאת וגם כזאת כבר היו לנו ועדיין יש. אולי אז תקום בלית ברירה ממשלת אחדות חדשה, ובבחירות הבאות ציבור המצביעים שרומה בידי מנהיגיו ילמד לקח ולא ישכח להם את הפרת ההתחייבויות. נקווה ששכר הלימוד לא יהיה כבד מנשוא.

תגיות:
כתבי מעריב סופהשבוע
/
מעריב סופהשבוע
/
הרשימה המשותפת
/
מנסור עבאס