מהשבי ומהקרבות למטבח: המקום שבו הפצועים מוצאים כוח

בעמותת שף פקטורי אופים עם משפחות שכולות את המאכלים שאהבו יקיריהן, ומסייעים בשיקום פצועי מלחמה ושורדי שבי. אחיו של לירון שניר ז"ל מספר על ההנצחה המרגשת, לקראת פתיחת מרכז חדש בירושלים

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
עקבו אחרינו
שף פקטורי
שף פקטורי | צילום: יחצ
5
גלריה

עמותת שף פקטורי, הפועלת בנתניה, מחברת בין עולם האפייה לתהליכי שיקום. זהו מרכז ייחודי של קונדיטוריה טיפולית-שיקומית, שבשלוש שנות פעילותו השתתפו בלימודים במסגרתו חיילים שנפצעו במלחמה, בני משפחות שכולות ושורדי שבי. כעת פעילות העמותה מתרחבת עם פתיחת שתי כיתות קונדיטוריה נוספות בתוך בית הכנסת הגדול בירושלים. המרכז החדש ייחנך ב-10 בדצמבר (18:00), בתרומת משפחת יפה שהקימה גם את בית הכנסת הגדול.

לירון שניר ז''ל
לירון שניר ז''ל | צילום: באדיבות המשפחה

תחושה של בית

"בפעם הראשונה הגעתי לסדנת קונדיטוריה עם ההורים שלי", מספר אלון שניר. "זו הייתה סדנה משותפת עם חיילים פצועים. הכנו בה מתכון שלירון אהב: עוגת לוטוס. לפני כן סיפרנו על לירון. זה היה חיבור מדהים מכל הבחינות. המקום הזה מדהים, הוא נותן תחושה של בית. בהמשך, בעקבות הצעת העמותה לעשות סדנאות נוספות, הגענו לשם שוב. הפעם הגענו עם הצוות האורגני של לירון מהצבא. גם בפעם הזו הכנו מתכון שלירון אהב: עוגיות אלפחורס".

אבי דוד
אבי דוד | צילום: פרטי

בהתחלה, מתאר דוד, הגיעו לסדנאות חיילים פצועים מתל השומר, ואחרי כמה חודשים גם מבתי חולים אחרים: "עשינו להם סדנאות קונדיטוריה שבדיעבד הבנו שהיו סדנאות טיפוליות שסייעו להם בנושאים שונים, כמו מוטוריקה וריכוז. המשתתפים גם הרגישו פה תחושת שלווה. היו קבוצות של חיילים שהגיעו פעם בשבוע לכמה שעות, כל אחד לפי המצב שלו. לא הגבלנו בזמן. מי שרצה להירשם לסדנה או לקורס היה נרשם ומתקבל. מאז זה עובד ככה".

במקביל, מציין דוד, העמותה עוסקת בפעילות הנצחה עבור משפחות שכולות. "אנחנו אופים עם המשפחה את העוגה או העוגיות שהילד או הילדה שנפלו אהבו", הוא מתאר. "כל המשפחה מגיעה לכאן, זה תהליך מגבש. אנחנו מקבלים אותם בידיים פתוחות ויש הרבה דמעות. מגיעות הרבה בקשות ממשפחות שכולות, לעשות הנצחה אצלנו. בגלל הביקוש הגדול אנחנו לא מסוגלים כרגע להיענות לכולן. המרכז החדש בירושלים ירחיב את ההזדמנות".

ביוני 2024 הפך המרכז לעמותה. "עד אז מימנתי מכיסי הכל, וכבר לא יכולתי יותר", דוד אומר. "פתחנו עמותה כדי שנוכל לקבל תרומות וגם כדי שנוכל להיות ספק של משרד הביטחון. הפעילות שלנו מוערכת מאוד. כיום משרד הביטחון מכיר בפעילות שלנו ואגף ההנצחה שולח אלינו משפחות שכולות. היו אצלנו עשרות משפחות שכולות ומאות חיילים פצועים".

דוד, 74, יועץ לאבטחת איכות לענף המזון במקצועו, מודה שהוא נשאב לתוך פעילות העמותה: "היום קשה לי לחיות בלי זה. כל גופי ונשמתי נמצאים בפעילות הזו. לדעתי זה יהיה כך עד יומי האחרון. בכל יום אני מגיע למקום. לא יכול להיות שחיילים או משפחות שכולות יהיו פה, ואני לא אהיה".

כולם עוברים אותו דבר

"בהתחלה לא היה לי מושג אפילו איך להדליק תנור", מודה מתן פלח, 23, מהוד השרון, שנפצע כחייל נח"ל סדיר בעזה בדצמבר 2023. "בעמותה מלמדים אותך הכל בצורה מקצועית. פתאום אתה יוצר משהו טעים, מביא לאנשים הביתה לטעום. זה כבר מעלה לך את מצב הרוח, אתה מרגיש שאתה יוצר, מצליח לעשות משהו".

מתן פלח
מתן פלח | צילום: פרטי

כיום פלח נמצא בשלבי הקמה של בר, ובמקביל הוא מוביל פרויקט לתמיכה בלוחמים בשיתוף עמותת הנח"ל. "האנשים המדהימים האלה הגיעו אליי כשהייתי מאושפז בתל השומר והפכו את העולם כדי לתת את המעטפת הזו ללוחמים בשיקום", הוא אומר על שף פקטורי. "הייתי מאושפז שלושה חודשים. הם הציעו סדנת אפייה שיקומית ואמרתי 'למה לא?'. זה נשמע לי מגניב. בהתחלה סתם חשבתי על זה כ'נותנים לך, תיקח'. חשבתי פשוט ללכת ליהנות, אבל כשהגעתי למקום זה התעלה על כל הציפיות שלי".

טליה הלמן
טליה הלמן | צילום: פרטי
תגיות:
עמותה
/
חללי צה"ל
/
לוחמים
/
קונדטוריה