הקרע לא יתאחה מעצמו | ח"כ ישראל זרי

יש הבדל גדול בין לעמוד מול דעות קשות לבין לסגור דלת בפני אדם שבא לתקן. מי שמתנצל באמת צריך שתהיה לו דרך חזרה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
חבר הכנסת אלישע מדן במאהל המחאה
חבר הכנסת אלישע מדן במאהל המחאה | צילום: נחום פרי

גם אני ראיתי את הסרטון. אמירות הומופוביות לא פשוטות. אמירות שלכולנו עשו כאב בבטן. אני יודע שאוטומטית כולם רצו שאגנה, שנריב. אבל לגנות ולריב בלי לדבר קודם, זה נגד כל מה שאנחנו מחנכים את דור העתיד שלנו. הרבה יותר נכון פשוט לבוא ולדבר. אז הרמתי טלפון ויזמתי פגישה. באתי, ודיברנו פנים אל פנים.

שמעתי מאלישע משהו שלא שומעים הרבה בפוליטיקה שלנו: סליחה אמיתית. "סליחה מעומק הלב", הוא אמר. "יש לי חברים להט"בים שלחמו איתי כתף אל כתף". לא הייתי צריך להגיד הרבה, הוא ישר הסתכל לי בעיניים ואמר לי "אני מבין לגמרי".

אני חושב שגם להגיד סליחה זו גדולה. דעות משתנות ואנשים מתבגרים. אמרתי את זה שם, ואני חוזר על זה כאן, כי זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לקדם בכנסת: תרבות אחרת.

כי מה היה הכי קל? לרשום פוסט חריף ולצבור לייקים. ככה נראית הפוליטיקה היום. אדם טעה לפני 14 שנה, התנצל מעומק הלב, לקח אחריות, ועדיין יש כאלה שרוצים לסמן אותו כאבוד לנצח.

אבל אם זה מה שנעשה, מה המסר שיוצא מפה? שאין טעם להשתנות. שאין ערך לצמיחה. והעם שלנו קרוע מספיק כבר, ימין ושמאל, דתיים וחילונים, וכל סיבוב כזה רק מעמיק את הקרע. אני לא מוכן לחיות במקום כזה.

בסופו של יום, המטרה שלי היא שיותר אנשים שמחזיקים בדעות כאלה יראו שאפשר גם אחרת ולא נתחלק למחנות של מי שחושב כך הוא אלישע ומי שלא הוא זרי. אנחנו עם אחד שצריך לכבד אחד את השני. חשוב לי להיות ברור: דברי שטנה צריך לגנות, תמיד. גם הומופוביה. אבל יש הבדל גדול בין לעמוד מול דעות קשות לבין לסגור דלת בפני אדם שבא לתקן. מי שמתנצל באמת צריך שתהיה לו דרך חזרה.

אני גאה שדווקא אנחנו הובלנו את הרגע הזה. לא חיכינו שמישהו אחר יתקן במקומנו, ולא נתנו לאף אחד לשסע. יזמנו ובאנו. בעם ישראל יש קרעים עמוקים, והם לא ייסגרו לבד. אם רוצים רוח של כבוד וסובלנות בעם ישראל, מתחילים בשיחות כאלה, ביחד, פנים אל פנים. כי בסוף, כולנו אחים. ורק ביחד נרפא את הקרע ונאחה אותו.

תגיות:
בקשת סליחה
/
אלישע מדן