ביקורת פנים: למה מתאמצים ישראלים להצדיק את האפליה נגד מדינתם?

על פי ירון לונדון, סימון המוצרים מההתנחלויות אינו אנטישמי, מכיוון שיש תנועה באירופה שדורשת שיסומנו גם מוצרים ממערב סהרה, שטח שסופח על ידי מרוקו. אבל שאלה קטנה: מישהו שמע על התנועה הזאת או על הסיפור בסהרה? גוגל מגלה את התשובה לשאלה הזאת מהר מאוד - הוא מניב כחצי מיליון תוצאות חיפוש למילים occupation ו־west sahara, לעומת כ־60 מיליון תוצאות למילים occupation ו־west bank (זה בלי לספור את עזה, כן?). ובזה, בעצם, מתמצה כל הסיפור.

בלי קשר, ישראל רחוקה מלהיות מושלמת, והיא צריכה פתרון מדיני. הפנטזיה על הסטטוס־קוו; הזגזוגים של נתניהו שלגמרי שחקו את אמינותו בעולם; מינויה של גברת ציפי "דגל ישראל על הר הבית" חוטובלי לתפקיד סגנית שר החוץ; זלזול פושע בחשיבות הקמת מערך הסברה שיתמודד עם הצונמי הזה באופן קצת יותר חכם משיחות נזיפה - כל אלה קיימים, למרבה הצער. אז למה להתעקש להסביר אחרת? הרי האנטישמיות והאפליה חיות וקיימות, לצד כל השאר.