בסוף השבוע צוין יום הילד הבינלאומי, וטוב שהוא הגיע. כמו מה טוב שהגיע? כמו שמגיעות תוצאות הבדיקות הרפואיות המבשרות לנו שגופנו חולה במחלה קשה, ושעלינו להיכנס מיד, ללא דיחוי, לתהליך טיפול אינטנסיבי כדי להחלים. לרגל יום הילד הבינלאומי, חובה עלינו להביט במראה ולהיווכח בממדי החולי שלנו ובאמת הכואבת: הגורם הראשון למוות בקרב ילדים ונערים בישראל, בהפרש ניכר מכל גורם מוות אחר, הוא תאונות הדרכים, והמגמה השלילית רק הולכת ומתחזקת.
בשנת 2014 חלה עלייה דרמטית של 27% במספר הילדים שנהרגו בישראל בתאונות דרכים. מספר הפעוטות ההרוגים הוכפל לעומת שנת 2013. מספר הילדים ההרוגים הממוצע לשנה בעשור האחרון – 36 ילדים. יותר מכיתה שלמה, אוטובוס כמעט מלא. יום הילד הבינלאומי, אפוא, הוא היום שבו אנו מוכרחים להביט במראה שממנה ניבטת אלינו תמונת פניה של ישראל – והתמונה לא טובה: אנחנו אחת המדינות המערביות שבהן השיעור הגבוה ביותר של ילדים הרוגים בתאונות דרכים.
אם מנסים לנתח את הסיבה לחולי הזה מבחינה פילוסופית, המסקנה היא שמערכת התחבורה ותשתיות הבטיחות שלה נבנו על ידי מבוגרים, מתוך מחשבה על מבוגרים ולמען בטיחותם. לשם המחשה, מרחקי וזמני התגובה של ילדים להתפתחות סכנה בדרך ארוכים יותר משל המבוגרים, אבל התשתית הבטיחותית מותאמת לזמני הבנה ותגובה של מבוגרים. הנראות של הילדים נמוכי הקומה פחותה מהנראות של המבוגרים, וגם ערנותם ומודעותם לסכנות שבדרך פחותה משל המבוגרים. אם לסכם, הרי שצורכי הבטיחות של הילדים, המשתמשים בתשתיות התחבורה לא פחות מהמבוגרים, לא קיבלו את ההתחשבות הראויה בהליך התכנוני.
אם מנסים לגזור מהמצב המלצות פעולה מעט פחות פילוסופיות ומעט יותר ארציות, הרי שהאחריות לשלומם ולביטחונם של ילדי ישראל בדרך מוטלת עלינו – המבוגרים. וממנה נגזרות כמה פעולות עיקריות שחובה עלינו להתחיל לנקוט מיד, כדי לעצור את המגמה האיומה של העלייה במספר הילדים ההרוגים:
עלינו למפות את כל השטחים שבהם מתקיימת פעילות ילדים (פארקים, מגרשי ספורט, מוסדות חינוך וכדומה), ולהתקין בהם תשתית בטיחות ייעודית שתכפה על הנוהגים בקרבת מקום האטה, ערנות וזהירות. עלינו להסדיר בחוק ובנורמה הציבורית תקנות בטיחות וחובת ציוד מגן לרוכבי אופניים, גלגיליות וקורקינטים, רגילים וודאי שגם חשמליים. עלינו להחמיר בתקינה הנוגעת לבטיחות חזית כלי הרכב, כך שתהיה פחות קטלנית במקרה של התנגשות עם הולך רגל. בנוסף, עלינו לחייב התקנת מערכות חיישנים לאיתור הולכי רגל ולהתרעה יעילה לפני פגיעה בהם. עלינו להדק את האכיפה על השימוש בקסדות ובציוד מגן, וכן על חגירת חגורות בטיחות בכל נסיעה, ולו הקצרה ביותר, בכל מושב ברכב. ועלינו למקד את מאמצינו במגזר הערבי, המרבה במיוחד להיפגע, ובפרט ילדי המגזר, ובפרט שבפרט פעוטות המגזר.
בנוסף, עלינו להשקיע בקידום החינוך וההסברה במערכת החינוך ומחוצה לה. ככל שילדינו יהיו מודעים יותר לסכנות בדרך, כך ידעו להישמר מפניהן וייפגעו פחות. הנה הגיע יום הילד הבינלאומי והניח בפנינו את אתגר השמירה עליהם. נתעלם ממנו או ניענה לו?
התרעות פיקוד העורף