הרב אלון הורשע לפני שנתיים בשתי עבירות של מעשה מגונה בכוח בקטין בן 17 . קודם לכן, לפני שהעניין הגיע לבירור פלילי, עסקו בו אנשי "פורום תקנה", ובהם בכירי רבני הציונות הדתית, שהעידו שהרב אלון הודה בפניהם במעשים. הרב יעקב אריאל אמר לימים כי המקרים שהוצגו בבית המשפט הם "דגי רקק" לעומת ה"לווייתנים" שהובאו לפני הפורום.
הרב דרוקמן אימץ אליו את הרב אלון, תלמידו, מהרגע הראשון. הוא תמך בו בטרם הוגש כתב האישום, אז אמר כי "מבחינת האמת לא היה כלום, זאת אמונתי". הוא תמך בו תוך כדי ההליך. הוא תמך בו מיד אחריו, כששבוע מיום הרשעתו כבר קרא לו אליו לישיבת "אור עציון", והזמין אותו להעביר לתלמידים שיעור שבועי. מי שקרא את הציטוטים של הרב דרוקמן על השנים הקשות שעבר הרב אלון כמעט יכול היה לשכוח שיש בסיפור הזה עוד מישהו שעבר שנים קשות - הנער הנפגע.
נניח. אבל בשורה התחתונה יש בית משפט שהרשיע. ובית המשפט הוא הממלכה. את זה למדנו ממורנו ורבנו, הרב דרוקמן. וכשהרב דרוקמן מתייחס כך אל בית המשפט של הממלכה – ולא בעבירות של חניה בכחול־לבן, אלא בעבירות של מעשים מגונים בקטין – בל נתפלא אחר כך כשנערים יזרקו אבנים על חיילי צה"ל בפינוי של מאחז כזה או אחר. כי אם הרב יכול להחליט איפה נקבל את עמדת הממלכה ואיפה לא, גם נערים מבולבלים בני 15 יכולים.
הרב דרוקמן הוא יו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא. לצדו, בשולחן המרכזי באירוע, ישב, חוץ מהרב אלון, גם מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא, אלחנן גלט. מדובר בשניים שאחראים לחינוכם של כמעט כל בני ובנות הציונות הדתית. וכששניהם מכבדים את הרב אלון במעמד שכזה, הם מעבירים לבני הנוער הללו מסר ברור. מסר ברור באשר למחויבות שלהם למלחמה בפגיעות מיניות מצדם של רבנים ובעלי סמכות. מסר ברור באשר ליחס שלהם להכרעות של בית המשפט.
כן, נכון, מותר לבקר החלטה של בית המשפט. כן, נכון, בית המשפט לא אסר על הרב אלון לכנס כינוסים ולהקהיל קהילות ולוועד התוועדויות. אבל בית המשפט ראה בו עבריין מין. וכשהרב דרוקמן – לפני ההליך, באמצע ההליך ואחרי ההליך – משדר שהוא לא מקבל את כל המשחק המשפטי הזה, המסר ברור. והמסר הזה מטיל כתם כבד גם עלי, כמי שהתחנך ושלח את ילדיו להתחנך בתנועה המופלאה הזו.
התרעות פיקוד העורף