היה רגע אחד בכל הסאגה המשפטית-אנושית-פוליטית-לאומית של פסיקת העליון בעניין נאשמי פרשת הולילנד ואהוד אולמרט, שחשף את העובדה שראש הממשלה לשעבר לא נגמל מהצורך באהדת הקהל.
שתי גישות רווחות בציבור בנוגע לאולמרט. האחת גורסת שהוא "אל קפונה", מושחת ורקוב, רמאי וגנב. כמו איש המאפיה שלא הורשע בעבירות של פשע מאורגן, אלא בעבירות מס, גם אולמרט הצליח לחמוק במשך כמה עשורים מציפורני החוק. הוא נחלץ בתעלולים ובלהטוטים מפרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד, תמרן את עצמו מענייני הולילנד וסידר לעצמו להיות ראש ממשלה אחרי אריק שרון כמעט במקרה, אחרי ששרון לקה בשבץ ובתרדמת. אנשים שמאמינים שזו האמת על אולמרט, חושבים שההרשעה היא מוצדקת ודין פרוטה כדין מיליון, ודין 60 אלף שקל כדין הכסף השחור ששלשל לכיסו על פי פסק הדין.
התרעות פיקוד העורף