תמוהה בעיני ההחלטה של יריב אופנהיימר, מזכ"ל שלום עכשיו, להתייצב בראש המאבק מול ארגון "עד כאן", שחשף פרטים מדאיגים על ארגונים אנטי־ישראליים הפועלים בכיסוי של ארגוני זכויות אדם. אופנהיימר זיהה את העימות המתקרב ובחר לקפוץ על הרכבת. אך הוא בחר ברכבת שתוביל אותו ואת הארגון שבראשו הוא עומד אל מחוץ לגבולות הלגיטימיות בציבור הישראלי. במקום לגנות את המקרים ולנסות לחקור לעומק מה קורה בארגוני זכויות האדם בישראל בשנים האחרונות, בחר אופנהיימר דווקא לתקוף את חושפי העוולות. במקום להיות בצד שמנקה, הוא בחר בצד שמלכלך תוך התעלמות מההזדמנות שניתנה לו, להוביל את מחנה השמאל הציוני לתהליך חשוב של היפרדות מהגורמים האנטי־ישראליים, שאט־אט חודרים ונשתלים במפלגות השמאל החשובות בארץ. מפלגות שבלעדיהן הפוליטיקה תישאר נכה.
אופנהיימר לא לבד במערכה, ואליו מצטרפים גורמים נוספים ממחנה השמאל הציוני, שבמקום להודות שגם בערוגה שלהם יכולים לצמוח עשבים שוטים, באים בטענות לאלו שחשפו אותם. כאילו מקור מימון כזה או אחר היה משנה את המעשים החמורים של עזרא נאווי ונאסר נאווג'ה, כפי שנקלטו בעדשת המצלמה.
אנו ב"עד כאן" מאמינים שהרכבת עדיין לא עזבה את הרציף. אופנהיימר וחבריו עדיין יכולים להתעשת ולהבין שיש כאן הזדמנות. הזדמנות אמיתית לנקות את השורות, והזדמנות אמיתית להחזיר את השמאל הציוני של יצחק רבין, שמעון פרס, דוד בן־גוריון ומוטה גור ישירות ללב הקונצנזוס הישראלי. כי למרות הכל, הם לא היריב. יבחר אופנהיימר בדרך שיבחר, אנו ב"עד כאן" נמשיך לחשוף את האמת בדרכים יצירתיות ובמלוא הנחישות.
התרעות פיקוד העורף