חיזבאללה נמצא בנקודת השפל הגדולה ביותר מאז הוקם הארגון. אפשר לומר אפילו שתחת סכנה קיומית. ממזרח לבנון בואך סוריה הארגון שקוע במאבקי כוחות ומלחמה קשה שגורמת לו לאבדות קשות ומורל נמוך ביותר. נסראללה יודע היטב שאם הוא יפסיד את המערכה בסוריה יחד עם אסד אז התחנה הבאה היא רובע דאחיה ולכן הוא הטיל את עיקר יהבו לצד המזרחי.
בגזרה הלבנונית לא חסרות לא צרות מבית, כשבחודשים האחרונים חיזבאללה ספג כמה פיגועי תופת נגד העדה השיעית בכלל ובעיקר נגד אנשיו בביירות, ששכל הנראה בוצעו על ידי גורמים ג'יהאדיסטים אסלאמיסטים שקוראים תיגר על ההגמוניה של חיזבאללה בלבנון בגלל שהם מזהים את החולשה שלו.
נסראללה גם יודע, שחזית עם ישראל היא בגדר התאבדות מוחלטת והדבר האחרון שהוא יעשה זה להפנות את האחריות על החיסול לצה"ל, דבר שעלול לגרור תגובה שתגרום להסלמה. נסראללה מעדיף לצאת חלש בלבנון ולהטיל דופי וקלון על הרמטכ"ל שלו, כולל הטלת אחריות על המורדים, משום שמולם הוא כבר נלחם, מאשר להסתבך עם צה"ל.
לא ברור מתי האיראנים יוציאו את נסראללה מהבוץ הסורי, אבל כל עוד משמרות המהפכה יורו למנהיג חיזבאללה לסייע לאסד, זו תהייה משימתו העיקרית.
בינתיים בישראל מעדיפים להמשיך במגמת אי ההתערבות בנעשה בסוריה, למעט סיוע הומניטארי שעדיין נמשך, לעקוב אחר מה שקורה בצד השני ולשמור באדיקות אחר הקווים האדומים של מערכת הביטחון - העברת נשק והקמת תשתיות טרור שמסכנות את צה"ל ואת תושבי הצפון.