אינתיפאדת הבודדים שלהם: טרור יחידים הוא לא תופעה ישראלית

מהירות היא אחד הדברים שהאמריקאים והאירופים יצטרכו ללמוד ככל שתתרחב, אם תתרחב, אינתיפאדת הבודדים המכה בהם. קשה מאוד לדעת מראש מי מבין כל המטורללים, הקיצונים והמוסתים יבחר להרוג. קשה מאוד לסגור כל אתר, לאבטח כל התכנסות. קשה מאוד לעצור את המפגע הבודד והחמוש הפוסע נחוש אל תוך מועדון. אבל להרוג 49 בני אדם ולפצוע עוד 50 לוקח זמן. הרבה זמן.

אינתיפאדת בודדים איננה מפגע ישראלי ייחודי. היא מפגע עולמי, שהתאים את עצמו לעידן השיח האלים של הרשתות החברתיות. זו אינתיפאדה שמופעה הנסבל – גם אם לא רצוי – הוא מופע פוליטי, ושמופעה הבלתי נסבל הוא מופע טרוריסטי. ההבדל כמובן עמוק – אלף אלפי הבדלות - אך אין להתכחש לדמיון בין הפרטת ארגוני הטרור, שהעלתה את קרנו של המפגע הבודד, לבין הפרטת המפלגות הפוליטיות, שהעלתה את קרנו של הבוחר המתוסכל.

אין שום דמיון ושום מקום להשוואה בין דונלד טראמפ וברני סנדרס לבין רוצח מתועב כמו עומר מאטין. אך יש טעם לזהות שתהליכים חברתיים מסוג דומה תורמים בשני המקרים להתחממות גלובלית של השיח הפוליטי עד לנקודת רתיחה. ההקצנה הפוליטית של הפרט הנותן דרור ליצריו האפלים באמצעות המקלדת ושל הפרט היוצא אל הקלפי כדי להצביע למועמד שמבטיח לא רק שינוי אלא מהפכה יושבת על אותה שרשרת מזון שממנה ניזון גם הפרט המקצין עד כדי שליפת סכין או לחיצה על ההדק.

האמריקאים נותנים לדאע”ש ציון גבוה יותר בחומרתו מהאירופים - 80% לעומת 76%. האירופים נותנים להתחממות הגלובלית ציון גבוה יותר מאשר האמריקאים - 66% לעומת 53%. שתי התופעות הללו דורשות טיפול מקיף, מורכב, מרובה היבטים. שתי התופעות הללו מעלות את הצורך בקירור.