בטיפול: כך הצליח רון קופמן לנצח את מגפת הדחיינות

"רון, צהריים טובים לך. שמי אלה, ואני אהיה המטפלת שלך. מה שאנחנו עושים כאן נקרא ביו־פידבק. מיד אני ארכיב לך שלושה אצבעונים עם חיישן, על האצבעות ביד ימין. אתה תשב כאן בכורסה בנוחות. נוח לך? אתה יכול לכוון אותה, שיהיה לך נוח. המיזוג פועל, כפי שאתה רואה ומרגיש. הטמפרטורה נוחה לך?"

בואי נוריד את הטמפרטורה ל־15 מעלות. באתי מבחוץ וקצת חם ומזיע לי.

"אנחנו לא מעוניינים להשתמש בחומרים משפרי תחושה, אלא לעבוד על נשימות ורגיעה באופן עצמאי. שלחו אותך אלי כי רמת הסטרס שלך גבוהה מאוד. אז בוא, תהיה קשוב אלי".

יש לאלה קול רך ומרגיע. אני מעריך את גילה בסביבות 35 שנים, אולי צפון־מערב לתחילת שנות ה־40. שערה הכהה אסוף, היא מתלבשת אלגנטי, מחמיא לה מאוד. מוקפדת כזו. כשהרכיבה לי את שלושת האצבעונים, הפנמתי שהיא גם מדיפה ריח טוב.

"טוב, ההבדלים אצלך בין מצב ערות למצב שינה הם עצומים. עברת פעם בדיקה של מעבדת שינה?"

"שמחה בשבילך. נגמר לנו הזמן, אני אכתוב לרופא המטפל שלך שיפנה אותך גם למעבדת שינה. זה כלום, אתה מקבל מכשיר הביתה וישן איתו. במקביל, לקראת הפגישה הבאה שלנו, אני רוצה שתכתוב לי על חמישה נושאים שמרגיזים אותך ביומיום, זה חשוב להמשך הטיפול".

תגידי, אלה, את המקצוע של הביו־פידבק לומדים? כל אחד יכול? כי זה נראה לי חלטורה לא רעה בשבילי. אני גם אקנה את התוכנה הזו, ואני אגיד לכל פציינט: הלו, אתה שחקן. תשאיר 400 שקל, ויאללה תזדכה על ציוד. למה את צוחקת?

בניגוד לאורח חיי, שבו אני דוחה כל דבר שניתן לדחות, החלטתי לבצע את המשימה שנתנה אלה מיד. מאחר שהיא אמרה שאינה מקשיבה לשידורי אקטואליה, לא ידעתי אם אני צריך להסביר לה כל דבר, כדי שתבין במה ובמי מדובר. אז החלטתי לכתוב פתקיות, על נושאים שעצבנו אותי היום.

אל: שר התחבורה, ישראל כץ

נ.ב. אלה, לידיעה כללית: בשמונה השנים האחרונות דווחו 437 מקרים שבהם נשכחו ילדים ברכב. 22 מהם נפטרו כתוצאה ממכת חום. בשביל הממשלה המטונפת שלך זו סוגיה זניחה.

אל: יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין

אדוני,

נ.ב. אלה, 22 ח"כים, כולל ראש ממשלה, שר אוצר, שר פנים ועוד שרים, נשפטו וריצו עונשי מאסר. בש"ס - שמונה. עוד שבעה נשפטו לעונשים קלים יותר. 54 דיירים באגם הדרעק נחקרו כחשודים, חלקם עוד ממתינים להחלטות פרקליטות בעניינם. סתם שתדעי, כי לא אומרים את זה ברדיו ובטלוויזיה.

אל: שר הרווחה, חיים כץ

אדוני,

מאחר שאינך שולט בפרטים, אדווח לך שהאגף שלח לבתי השאנטי 83 קטינים שמוגדרים פוגעים מינית, ומריומה סירבה לקבלם. רק דביל מושלם שולח למעון שבו שוהים ושוהות נפגעי עבירות מין קטינים וקטינות - עברייני מין, חלקם מורשעים. איך היא תוכל להגן על דיירי המעונות שלה? תסביר לי.

אדוני השר, ביקשתי כמה פעמים להיפגש איתך, אחרי שביקרת בשאנטי במדבר. הצוות במשרדך מספר לי סיפורים שאתה עסוק. הרי אני יכול לטלפן אליך לסלולרי, אבל אז תאמר לי שאתה עסוק ושאפנה למשרד. והאמת שאתה ומשרדך די נמאסתם עלי. אז החלטתי לפנות לח"כ אורלי לוי־אבקסיס, כדי שתציע הצעת חוק שאוסרת שהייה של עברייני מין עם נפגעי ונפגעות עבירות מין בכפיפה אחת. למה פניתי אליה? כי אתה עסוק בכסף האישי שלך, אז אין לך זמן.

נ.ב. אלה, זה רק מקבץ קטנטן ממה שמרגיז אותי. אני מניח שאת שמחה שפציינט כמוני הגיע לקליניקה. בטח הערכת אותי ב־150 טיפולים, והתחלת לחלום בגדול על טיול לקאריביים. אני מבין אותך ואת כל גונבי הדעת ואוכלי הראשים. אגב, ממליץ לך לצאת לטיול בחורף, יותר נעים שם בקאריביים. הקפרינייה, המוחיטו והקובה־ליברה של המינגווי, עלי. אם מעניין אותך, ג'וינט עולה שם 2 דולר. תקני ישר עשרה, אל תחסכי. הרי כיפוש משלמת בזמן.

תבלי, יקירתי, כי לי כבר אסור.