הטקס שערך בנמל התעופה של אנטבה, שבו נפל אחיו יוני לפני 40 שנה במהלך המבצע לשחרור בני הערובה הישראלים והיהודים שנחטפו לשם, הגיוני ואפילו מתבקש. נתניהו אף נהג כראוי והזכיר בדבריו בטקס גם את כל האזרחים החטופים שנהרגו באנטבה, לא רק את אחיו, את מקבלי ההחלטה הקשה לצאת למבצע המסובך הזה הרחק מהבית ואת מפקדי הכוחות. ובכל זאת הוא סופג ביקורת ונחשד בכך שכל הביקור והפגישות עם ראשי המדינות באפריקה לא באו לעולם אלא כדי שיוכל לערוך אזכרה לאחיו באנטבה. וכמובן, אין שוכחים להזכיר גם את העלות הגבוהה של הנסיעה הזאת - 28 מיליון שקל לפי המבקרים, 12.5 מיליון שקל “בלבד” לדברי לשכת ראש הממשלה.
החשוד המיידי: את הטלת הספק במניעיו, נתניהו הרוויח ביושר
ביקורו של ראש הממשלה במדינות אפריקה חשוב לאינטרס הישראלי. אבל את החשדנות שמופגנת כלפיו, גם כשהוא עושה משהו נכון, הוא השיג בצדק
התרעות פיקוד העורף