ביחידות רבות בצבא יש מנהגים שונים לקבלת לוחמים חדשים לפלוגה. אצלנו מספרים על הצניעות והאמונה של עמשא ועל סימן הכנפיים שהפכו לסמל שהכי מזוהה עם שייקה עד היום.
ברור היה לי מהרגע הראשון שאני נכנס לנעליים גדולות מאוד, וכך ירגישו גם כל הבאים אחרי בתפקיד. אני מרגיש שאף כי לא באמת פגשתי את שי מעולם, אני מכיר אותו. את המצוינות, את המקצועיות בכל, את הקסם האישי והמנהיגות הטבעית שסייעה בידו להוביל אחריו פלוגה רתומה לקרב, כשהוא נמצא בתפקיד זמן מועט מאוד.
בעוד כמה שבועות נציין את האזכרה לשי, ונכניס את ספר התורה שנכתב לזכרו לבית הכנסת במוצב הפלוגתי, על גבול רצועת עזה. זכרו ומורשתו של שייק’ה ושל צוות ג’ מלווים וילוו את הפלוגה לעד. אני גאה להיות ממשיך דרך. נמשיך ונעשה הכל כדי להגן על העם והארץ”.
התרעות פיקוד העורף