1.מתוך ידיעות שפורסמו בימים האחרונים: היועץ המשפטי לממשלה הודיע על פתיחת בדיקה “בעניינים הנוגעים בין היתר לראש הממשלה” בנימין נתניהו. לפי פרסומים שונים, מדובר בעניינים כספיים; ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט יצא לחופשה ראשונה בת 48 שעות מבית הכלא; והנשיא לשעבר משה קצב מערער על החלטת ועדת השחרורים של השב”ס לא לקצר את עונשו ולשחררו בכך מהכלא.

לעומת אלו, להלן ידיעות מימים אחרים: הנשיא השני יצחק בן צבי ומשפחתו התגוררו שנים רבות בצריף בשכונת רחביה, וכשנבנה ב־1950 בניין מגורים במקומו, הם גרו בקומת הקרקע שלו. כשנבחר ב־1952 לנשיא, סירב בן צבי לעבור למעון ייצוגי. כל שנות נשיאותו נאבק נגד העלאת משכורתו, והיא הייתה פחותה ב־40% ממשכורת נהגו; ראש הממשלה ושר החוץ משה שרת נעלב וזעם על יהודייה מאנגליה שהציעה לארגן לו (לאחר פרישתו מהממשלה) מסע הרצאות בארצות הברית תמורת 200 דולר להרצאה. הוא לא זעם על הסכום הנמוך שהציעה, אלא על שהעלתה בכלל בדעתה שהוא יעשה כסף ממידע שרכש בתפקידיו הממלכתיים; מנחם בגין, כשהיה חבר כנסת ושר, גר עם אשתו ושלושת ילדיו בדירת שני חדרים ומרפסת סגורה בקומת קרקע בתל אביב, עד שעבר לבית ראש הממשלה. מצאו את ההבדלים.

2. כחובבי כדורגל רבים, גם אני הייתי צמוד בשבועות האחרונים שעות רבות למרקע, צופה במשחקי אליפות אירופה בכדורגל. למען האמת, הרמה לא הייתה מי יודע מה, אבל הפתעות היו גם היו. נבחרות הנחשבות כמעצמות כדורגל עפו בשלבים מוקדמים, ואילו נבחרות קטנות כוויילס ואיסלנד הגיעו לשלבים הגבוהים,
שלא לדבר על פורטוגל שזכתה באליפות.

באיסלנד יש כ־330 אלף תושבים, בוויילס כשלושה מיליון, ובפורטוגל כ־11 מיליון. בישראל כ־8.5 מיליון תושבים. כל חובב כדורגל שואל את עצמו מדוע ישראל לא הצליחה מעולם להגיע למשחקים הללו.

המתנשאים יאמרו שהיהודים חזקים בראש ואילו הגויים ברגליים, ויציגו כהוכחה את מספר פרסי הנובל שיהודים, וישראלים בתוכם, קיבלו. אלא שבכדורגל המודרני יש צורך גם בראש, אם כי שונה מזה שצריכים מדענים. אז ראש יש, אבל הפיזיות הדרושה כנראה לא.

מספרים לנו שהמדינות האחרות מאמנות באינטנסיביות ילדים מגיל צעיר, וזה סוד הצלחתן. אבל גם אנחנו עושים את זה, אז מדוע אצלנו זה אינו נושא פרי? אולי בגלל הפרטאץ’ הישראלי האופייני, השטחיות והמריחה, הפועלים גם כאן, ואולי מפני שהורים רבים אינם ששים שילדיהם יהיו כדורגלנים. אין זה מכובד ויוקרתי בעיניהם כרופא או מדען. ואולי מיליוני השקלים שעומד להרוויח הכדורגלן ערן זהבי בסין ישנו את דעתם.

3. התקשורת חגגה על הנמנום של ראש הממשלה בטקס באנטבה במלאת 40 שנה למבצע יונתן. אבל מה חדש? שר האוצר המיתולוגי פנחס ספיר היה נרדם חופשי בהתכנסויות שונות וראש העיר ירושלים טדי קולק בנה ופיתח אותה לתפארת תוך כדי שינה. פעם נרדם לי באמצע ראיון. אם זה היה מישהו אחר, הייתי נעלב. פה הייתי נבוך. שקלתי אם לטלטל לו את היד ולהעירו. אחרי דקה־דקתיים פקח את עיניו, הביט בי ותמה: מה, אתה עוד פה?

מצאו את ההבדלים: מה השתנה ומה לא כל כך בציבוריות הישראלית?

במה שונות הידיעות שמפרסמים כיום לעומת אלו של פעם, מדוע ישראל לא הגיעה מעולם למשחקי היורו, ומה חדש בנמנום של מנהיג בטקס רשמי?