המבחן המרכזי של קלינטון בשבועות ובחודשים הבאים הוא לשכנע את הבוחר האמריקאי ששפיות היא הנכס, הבסיס לעתיד טוב יותר. וכן כי טירוף הוא איום, סיכון ומרשם בטוח לאסונות.
לאורך ההיסטוריה של ארצות הברית לא היה מועמד אחד שעמד בפני אתגר ומבחן כזה להגן על הנורמטיביות ולהפגין נאמנות לתקינות בזירה הפוליטית-מפלגתית. לכל המתמודדים בעבר על הנשיאות, לא היה יריב שערער, השפיל ורמס את הנורמליות כמו היריב שהילרי קלינטון תתמודד עמו בשבועות ובחודשים הקרובים.
"גסות רוח מול שעמום", הגדירה פרשנית האתר 'פוליטיקו' שרלוט אלתר את השלב האחרון של המירוץ לנשיאות שהתחיל עם הכתרת מועמדי שתי המפלגות. בעת שדונלד טראמפ יכול לומר את כל אשר עולה בדעתו ולהפריח ססמאות ואמירות מתלהמות – הילרי קלינטון צריכה וחייבת לדבר לעניין, להסביר ולפרק בעיות ונושאים כדי שיובנו על ידי האזרח הקטן, בעל זכות ההצבעה.
דונלד טראמפ מכסה על חוסר ניסיונו הציבורי ועל העדר של שבריר מושג בהנהגה לאומית, על ידי התנהלות מגלומנית ועל ידי השחרת תדמיתה של ארה"ב כמעצמת. לשם כך מתאר טראמפ את ארצו כמדינה נחשלת ומפיץ פחדים וחרדות מפני הצפוי.
הילרי קלינטון צריכה וחייבת להזכיר את הניסיון העשיר והידע העצום שצברה כמי שהיתה שמונה שנים "הגברת הראשונה" בבית הלבן ובתפקידיה הבכירים כסנטורית וכשרת חוץ. "האמריקאים אוהבים את הילרי קלינטון כטכנוקרטית. הם לא אוהבים אותה כמועמדת", כתבה פרשנית אתר "פוליטיקו".
האתגר שלה הוא להתנהל כמועמדת בלי להראות כמועמדת. להיות נורמלית בלי להיות משעממת. זה מסובך ולא קל. אבל התקווה הגדולה שלה, של אוהדיה ושל תומכי המועמדת הדמוקרטית היא שדונלד טראמפ יעשה עבורה את המלאכה. הוא כבר ידאג לכך, שהנורמליות והנורמטיביות ייראו מושכים יותר ומבטיחים מהטירוף ומאובדן הצלילות.
התרעות פיקוד העורף