כמה דקות לפני שעת האפס, כשמאורות הדור (המפוקפקים) ומסכי חיינו הולכים ומחשיכים; כשהרוב הדומם, שנואש משינוי, קורס בכורסאותיו הנוחות ובוהה במרקע האסקפסטי, דוהר בחוצות התהליך הביב־ארדואניזציה של התקשורת, הביטחון, החינוך, המשפט והאחדות הלאומית, תוך הפחדת המתנגדים והשחתת החברה והכלכלה. בשעה זאת, טוענת פרשניתנו לענייני דברים שרואים משם, עדיין לא כולאים את מתנגדי נתניהו, שמאלנים ואנשי תקשורת. אבל במציאות חיינו, עם רה"מ זדוני ופרנואיד, זה עלול להגיע.
וכמו שח"כיו של לפיד, בהם ראויים ביותר, ממלאים פיותיהם מים ועומדים לנוכח השיתוק התפעולי של מנהיגם הבלעדי, כך גם השרים הסרים למרוּת הנתניהו, מקורבים ומקורבים לשעבר, מוּפָרֵי הבטחות, שתדלנים ואקס־דזֵיְיר־מאסְטֶרס־ווֹיְיסֶס, שותקים, סרי רוח, מושפלים וחדלי אונים מול מעלליו. תאריך התפוגה שלהם עבר. אין לנתניהו כל רגולטור, לבד מפחדיו מבנט ומכחלון הפשרן - וחוץ מהיועמ"ש וחוקרי המשטרה, ישמרם השם הטוב, שמנסים להעמיק בחקר התנהלותו הפוליטית, הכלכלית, המפלגתית והאישית של רה"מ וביתו, כולל הפרותיו את עקרונות הדמוקרטיה ומחויבותיו לבעלי הממון.
ציפי לבני, לא חנפנית ולא פחדנית, מתאימה ועשויה בהחלט, עם עבודה נמרצת להכשרת השטח ולשיתוף פעולה עם כל מתנגדי השלטון, להחזיר את המשוואה לרוב; למרכז. רק אם ייעשה הבלתי אפשרי וראשי העבודה, רובם ראויות וראויים, יחימוביץ', מיכאלי, שמוּלי, רוזנטל, בר־לב, מרגלית ושפיר יפסיקו לריב, ירסנו את האגו – בזה יהיה כוחם על נתניהו, בנט ולפיד – ויתאחדו סביב המנהיגה היחידה העשויה לעודד את הנרפים והמשותקים והיריבים בתוך הממשלה ומחוץ לה להפיל את נתניהו, להחליף את השלטון ולהתחיל בתיקון מציאותנו. תחשבו על זה: ציפי לבני.
התרעות פיקוד העורף