מבחינת האינטרס הלאומי, מפלגה היא כלי למאבק על גורל המדינה - ועסקניה חיילים מתכלים. הבעיה של הרצוג היא נתניהו והבעיה של נתניהו היא שלושים מנדטים. בפעם הקודמת הצליח לו עם תעלול הערבים הנוהרים. כמו במקרה דונלד טראמפ, שניהם לא בטוחים ביכולתם לגייס את ההמון כ'איש אחד' כדי להציג חזית כוחנית שתמשוך את קבוצות האינטרסנטים ללכת איתם. עד עכשיו זה הצליח לנתניהו. השאלה היא אם יוכל להיפטר מחלק מקבוצות האינטרסים (הבית היהודי) כדי להימלט בעזרת קואליציה אחרת מחרב דמוקלס של הלחץ הבינלאומי וכן - כך אומרים - מהחקירות המשפחתיות.
להבדיל מסוריה, מעיראק ומאפגניסטן, אצלנו הפרמטרים להסדר מקובלים על כל העולם - מרוסיה עד ארצות הברית, מסין ועד אירופה. כל מה שצריך הוא דחיפה קטנה מתוך החברה הישראלית, וזה בדיוק מה שהרצוג מנסה לעשות. שלא לדבר על הרווח המיידי והדחוף לא פחות: להוציא ממלתעות הבית היהודי את תיקי החינוך והמשפטים לפני שיזריקו מנת רעל נוספת ומשפח במקום משפט.
הניסיון הנואש של הרצוג לעגל פינות אידיאולוגיות פוגש את הניסיון הנואש של נתניהו לרבע את המעגל המדיני. ההיתכנות לא משהו, אבל שביב הסיכוי שווה כל מאמץ בטרם תצמיח המהפכה היהודית במשרד החינוך דור שיהדותו קודמת לאנושיותו, ובמקום אלת צדק עיוורת יכהנו פרקליטים ושופטים שעיניהם עיני נץ. נץ מדאורייתא. וכמובן השאלה המטרידה מכל: מה האלטרנטיבה?
התרעות פיקוד העורף