1. ריבית פיגורים

ביום שבו פורסמו הידיעות על ה"אקזיט" בהיקף 2-3 מיליון שקל של בר רפאלי בחברת קרולינה למקה, ננעלה בג'קסון הול שבארה"ב ועידת הנגידים, שהשלכותיה על הכלכלה העולמית שוות ערך לטריליוני דולרים.

יום לאחר מהומת האלוהים שפרצה בעקבות העבודות בשבת בתחנת רכבת השלום בתל אביב, פורסמה החלטת ריבית נוספת של בנק ישראל בלי שתותיר הרבה רושם. מתברר שהחיים בביצה המקומית, הכוללים צרות עם חרדים, ענייני בר רפאלי וחיילים יורים ובוכים, מאפילים על אירועי הכלכלה העולמית. אלא שטור זה, שטבעו ענייני כסף, ריבית וכלכלה, ממליץ לחזור לאירועי ג'קסון הול והריבית. ייתכן שהפעם מדובר בנקודת מפנה.

נתחיל בחדשות האקטואליה. היום יתפרסם בארה"ב דוח התעסוקה, ואז נדע כמה משרות נוספו לשוק. באוגוסט נוספו 175 אלף משרות. כל מספר הגבוה החודש מ-200 אלף יחזק את האופטימיות ביחס לחוסנו של המשק האמריקאי. אופטימיות פירושה לוח זמנים מקוצר להעלאת הריבית. ייתכן שכבר בישיבת הוועדה המוניטרית האמריקאית ב-20-21 בספטמבר נתבשר על העלאת הריבית. רמזים לכך פוזרו בסוף השבוע ברוחב לב על ידי הנגידה האמריקאית ג'נט ילן ומיודענו סטנלי פישר.

הנגידה האמריקאית ג'נט ילן. צילום: רויטרס

הנגידה האמריקאית ג'נט ילן. צילום: רויטרס

פרופ' פישר, נגיד בנק ישראל לשעבר, מבין היטב שציפיות הן חלק בלתי נפרד מעולם הכלכלה. הוא מכין את השטח וטורח לפזר בתקשורת האמריקאית רמיזות אופטימיות כדי לאפשר לשטח להפנים את שינוי הגישה לריבית.

חזרה לישראל. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל דנה ביום שני השבוע בריבית והחליטה כצפוי להשאירה ללא שינוי. אלא שבהודעת הריבית הפעם נשמעו זמירות קצת יותר אופטימיות. בנק ישראל השמיט מההודעה את האמירה הקודמת על הסיכונים להשגת יעד הצמיחה. נראה שפרסום נתוני הצמיחה העדכניים גרם לשינוי הכיוון, אף על פי שהצמיחה הנמוכה יחסית והחששות מהשגת יעד האינפלציה עדיין מטרידים.

המדיניות המוניטרית תישאר מרחיבה (כלומר ריבית נמוכה) עוד זמן רב. כמה בדיוק, קשה לדעת. עד היום העריכו מרבית האנליסטים שהריבית תישאר ללא שינוי עד סוף 2017, אך היום כבר לא מתביישים לדבר על הקדמת לוח הזמנים. נזכיר: רק לפני שנה העריכו שהריבית תעלה עד סוף 2016, כך שלתעשיית ההימורים הזאת צריך להתייחס בעירבון מוגבל מאוד.

ישיבת הוועדה המוניטרית התקיימה הפעם בעיתוי מעניין. החברים שמעו מהנגידה קרנית פלוג את תובנותיה מהדברים שנאמרו בכנס בג'קסון הול. כפי שחשפתי השבוע, פישר היה אחד האישים היותר מעניינים שאיתו נפגשה שם.

בראיון שערכתי איתה בפברואר 2015 שאלתי אם היא נמצאת בקשר עם פישר ומקבלת ממנו עצות. "אני רואה אותו מדי פעם במפגשי הנגידים בבאזל. מי שלא נמצא בעניינים ואינו עם האצבע על הדופק מתנתק די מהר. פישר אינו מעורב ואינו מנסה לתת עצות. הוא עסוק כל כולו בכלכלה האמריקאית שמספקת לו הרבה עניין", ענתה אז.

קרנית פלוג. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בבנק ישראל אומרים שהפרסום שלפיו השניים דנו בפגישה בהעלאת הריבית בארה"ב הוא ספקולציה בלבד. כך או אחרת, בשווקים מתחילים להפנים את האפשרות שהריבית בארה"ב תעלה בספטמבר וייתכן שפעם נוספת בדצמבר. חובה לשים לב לניצנים של שינוי המגמה. בעקבות דיוני ג'קסון הול התחזק המטבע האמריקאי ביחס למטבעות בעולם. אם הריבית בארה"ב תעלה, כל שוקי העולם שהתרגלו בשלוש השנים האחרונות לסביבת ריבית אפסית יושפעו. הכלכלה שלנו תושפע מכך הן בשווקים הפיננסיים והן בריאליים. בשווקים הפיננסיים צפויה פגיעה בעיקר באיגרות החוב הנסחרות בבורסה. ירידות המחירים שם ישפיעו לרעה על התשואות בקרנות הפנסיה, ובעיקר על רווחיות חברות הביטוח. זה גם יקרה ברמה הגלובלית.

ההשפעה הייחודית למשק הישראלי תהיה בעיקר בשוקי הנדל"ן. הכפלת מחירי הדיור אצלנו בעשור האחרון היא תופעה חסרת תקדים בקנה מידה עולמי. כשהריבית תעלה, בשלב הראשון תיבלם עליית המחירים. ואחריה הם יתחילו לרדת.

כולם שואלים מתי זה יקרה. הסבירות לכך גדלה, אבל ברור שאף אחד לא יעמוד עם פעמון ויצלצל כשהרגע יגיע.

2. אשראי וטוב לי

בשבוע שעבר הופעלה הנחיה נוספת של האוצר, והפעם מרגיזה במיוחד. מרגיזה שכן בניגוד לכל האחרות, קו ישר עובר בינה לבין כיסו של הצרכן. המפקחת דורית סלינגר שינתה את כללי קבלת ההלוואות על חשבון הצבירה באפיקי החיסכון. האפשרות הנוחה של עמיתי קרנות ההשתלמות, הגמל או הפנסיה לקבלת אשראי בריבית ידידותית כבר נראית פחות אטרקטיבית. עד היום אפשר היה לקבל אשראי בפריים מינוס 0.5% (כ-1% לשנה), אבל בהנחיות החדשות יש דרישה להתאמה ל"ריבית השוק", כלומר ריבית גבוהה הרבה יותר.

דורית סלינגר. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

דורית סלינגר. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

היקף האשראי נקבע בהתאם לנזילות החיסכון: בקרנות השתלמות או בקופות גמל הניתנות למשיכה מיידית, ניתן לקבל כאשראי עד 80% מהכסף. אם הכסף לא נזיל, האשראי הזמין יורד ל-50%.

הגופים המוסדיים גילו עד היום סלחנות כלפי מי שלא החזיר את הכסף במועד. לכל היותר הם קיזזו את הכסף האבוד מיתרת החיסכון שצבר הלקוח. אבל על פי ההוראות החדשות המצב ישתנה, והמוסדיים יהיו מחויבים לגבייה נמרצת של הכסף. נגמרו המשחקים, ואפשרות ההוצאה לפועל כלפי מי שאינו פורע את חובו באה בחשבון.

כאמור, עד היום כללי המשחק היו אחרים. מי שחסך בקרן השתלמות או בגמל והיה זקוק למימון טיפול רפואי דחוף, חתונה או כל מטרה אחרת, יכול היה לגשת לקופה, למשוך את הכסף ולסגור עניין: בלי אותיות קטנות, ללא ערבים, בריביות סבירות ועם יחס אנושי.

את הפטנט גילו עשרות אלפי חוסכים שהשכילו לנצל את האשראי הזול על חשבון האוברדרפט היקר. היקפי ההלוואות תפחו עד שהגיעו למיליארדי שקלים. אז מדוע הוחלט לשנות את כללי המשחק? כי מישהו באוצר חשב שהחגיגה פרועה מדי ושצריך לשים לה קץ. כל הסיפור המעניין הזה עבר מתחת לרדאר וללא תגובה הולמת, אף שהכנסת גדושה בח"כים חברתיים שעל הרבה פחות מזה הופכים שולחנות.

נזכיר שהשינוי בוצע במשמרת ובמגרש של משה כחלון, שאין ויכוח על כך שהוא שר אוצר חברתי. הגופים המוסדיים לא התקוממו ונמנעו מהפעלת קמפיין נגד הכללים החדשים. כל זה היה עובר בשקט אלמלא ח"כ פעיל ויעיל בשם יואב קיש (הליכוד). קיש התעורר לאחר שקרא בעיתון על ההגבלות החדשות. "ההנחיות יביאו לעלייה משמעותית בגובה הריבית שאותם לווים יידרשו לשלם", אומר לי קיש ומוסיף: "פניתי באמצעות היועצת המשפטית ליו"ר ועדת הכספים בבקשה לקיים דיון דחוף בוועדה. לצערי, ההנחיות האלה חמקו ממני בזמן אמת".

מה מפריע לך? שאלתי. "עם כל הכבוד לסלינגר, אסור לתת להנחיה לצאת אל הפועל. מדובר בפגיעה קשה באוכלוסיות החלשות שזקוקות לכסף. המהלך יגרור העלאת ריביות ולעמלות מיותרות שיועמסו על האזרח הקטן. אני מבין את הצורך בהחמרת הבדיקות ובשמירה טובה יותר על הכסף, אך אינני מוכן שהשינוי יבוא על חשבון הלווים. למפקחת יש אינטרס ברור לשמור על חברות הביטוח. אבל היא חייבת לעבור דרכנו, ואם תמשיך להתעלם מאיתנו, נמצא את הדרך להתעלם ממנה בחוק ההסדרים".

יואב קיש. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בדקתי השבוע את הנסיבות למהומה ומדוע היה צורך בשינוי. ובכן, העיוותים נחשפו בעקבות ביקורת עומק שערך האוצר בגופים המוסדיים בנוגע לתחום ההלוואות לעמיתים. "אחרי מה שראינו חשכו עינינו", מספרים באוצר. באוצר מסבירים שההנחיות נועדו ליצור איזון עדין בין טובת החוסכים בפנסיה לבין הלווים. ההלוואות ניתנו עד היום ללא קריטריונים, ושיעורן זינק בשנתיים האחרונות באלפי אחוזים.

למוסדיים המנהלים כספים גדולים השתלם לתת את ההלוואות מסיבה נוספת: מי שקיבל הלוואה על חשבון קופת גמל או פנסיה, הפך ללקוח שבוי, וזאת הדרך היעילה לשמור אותו אצלם. באוצר גם הוטרדו מכך שההלוואות המוזלות ניתנו ללא קריטריונים ברורים על חשבון חלופות השקעה אטרקטיביות יותר. החשש הגדול היה מאלה שקיבלו הלוואה והתקשו לפרוע אותה.

כל ההסברים המלומדים הללו לא סיפקו את ח"כ קיש, שמתכונן כאמור לפעול בכל הכוח כנגד האוצר בעניין זה. מהאוצר נמסר בתגובה: "ההוראות נועדו להגן על כספי הפנסיה של החוסכים, ולוודא שההלוואות ניתנות על פי כללים נאותים. הן מבוססות על ביקורות עומק המטפלות בכשלים שנמצאו. יש גופים שמעודדים קבלת הלוואה כאמצעי לשימור לקוחות".

3. שכר ועונש

ביום רביעי הבא תגיע להכרעת שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה מרים נאור (דיון מורחב של שבעה שופטים) אחת הסוגיות הטעונות במערכת הפיננסית - חוק שכר הבכירים.

יותר ממאה בנקאים מחכים לפסיקה כדי להחליט אם לפרוש מהעבודה או להמשיך בתנאים החדשים שכפה החוק. כזכור, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן החליט שלא לקחת צ'אנס ופרש עם חבילה כספית נאה הנאמדת ב-12 מיליון שקל. העתירה לבג"ץ היא המוצא האחרון של הבנקים. היה ברור שללא שינוי מהותי בחוק, הבנקאים יפעלו. אלא ששר האוצר ופוליטיקאים אחרים לא הסכימו לשנות אפילו אות קטנה, מחשש שהדבר יתפרש ככניעה ללחץ. למרות זאת, כחלון הסכים להבהיר במספר הזדמנויות שהחוק לא יהיה בתוקף לגבי זכויות העבר.

בניגוד לעתירה שהוגשה בעניין על ידי חברות הביטוח, הבנקאים לא דרשו ביטול גורף של החוק, אלא להימנע מפגיעה בזכויות העבר. בנוסף ביקשו לבטל את הלינקג' בין שכר המינימום בבנק לשכר הבכירים. הבנקאים לא הושבו ריקם. בהחלטה תקדימית נענו השופטים לעתירה והוציאו צו ביניים בנושא פערי השכר.

ציון קינן. צילום: ראובן קסטרו

החלטת הביניים עצרה את מחול השדים שהתחולל מאז שאושר החוק, שבמרכזו החשש לפרישת הבכירים מהבנקים. מאידך, בית המשפט לא נענה לבקשה לדחות את כניסתו של החוק לתוקף ב-12 באוקטובר והותיר את לוח הזמנים על כנו.

בינתיים גם המדינה לא יושבת בחיבוק ידיים. נציגי הפרקליטות מסרו השבוע את תגובתם לבג"ץ, שתכליתה: הפגיעה בחוק חופש העיסוק או בכבוד האדם אינה מהותית. החוק נחקק על פי סמכות האוצר לקידום מדיניות כלכלית-חברתית בנושא השכר, והליכי החקיקה אושרו כדין.

בהנחה סבירה למדי שהחוק לא יבוטל באופן גורף, ייאלצו בכירי הבנקים לחתום על הסכמי עבודה חדשים הכוללים הגבלות שכר עדכניות, וקובעים שכר מרבי של 2.5 מיליון שקל בשנה. מעורבות בג"ץ בחוק שכר הבכירים, כמו גם דורסנות רגולטורית אחרת, מוכיחות את מגבלות הכוח. לא ניתן לדרוס זכויות כמו פגיעה בחוק חופש העיסוק, או שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק בתחושה שהכוח הפוליטי מאפשר הכל. חוק שכר הבכירים נחשב לשיא המעורבות הרגולטורית במערכת העסקית, עד שלתמונה נכנס בג"ץ.

4. פוליסה בסינית

הטור מהשבוע שעבר, שכותרתו "צ'יינה פוביה", גרר פניות של קוראים, בעל פה ובכתב. "הרפורמות" או ההחלטות הנוגעות במישרין לכיסו של הציבור נעשות מעל לראשו. אף אחד מאיתנו לא נשאל אם מותר להעביר את הכסף שלנו למנהל השקעות אחר. פשוט לא סופרים אותנו. גם כשהבנקים נאלצו לפני עשור למכור את קופות הגמל לבתי ההשקעות הפרטיים לא התחשבו בחוסכים ובשאלה אם בכלל זה טוב להם.

אז הגיע הזמן לשמוע את הנוגעים בדבר. רגע לפני שהמפקחת סלינגר מאשרת (או שלא) את מכירת הפניקס לסינים, מומלץ לשמוע את לקוחות חברת הביטוח שעלולים להיפגע מכך. מבין הקוראים בחרתי בשתי פניות מעניינות במיוחד.

מאיר ט', המציג את עצמו כגמלאי של הפניקס ביטוח, פותח במילים הבאות: "אני מבקש להביא בפניך את חששותיו של הגמלאי הפשוט. אני מזדהה לחלוטין עם ביקורתך על הפוליטיקאים שרובם אינם ממלאים את ייעודם כשומרי סף ומגיני האזרח מפני עוולות ושרירות של בעלי שליטה. מאידך, זו גם הסיבה שחשוב לי לפרוש בפניך זווית הסתכלות אחרת, של חוסך גמלאי שפשוט חרד למחייתו ולעתידו. חוסכים וגמלאים חוששים מפני עתיד לא ידוע, גם אם היום הוא נראה או ייראה מבטיח, בטוח ומאובטח רגולטיבית.

"מי יתקע לידנו שהסינים, הכפופים למערכת חוקים וחשיבה שונות ובעלי אינטרסים הרחוקים מאבטחת עתידנו כגמלאים, לא ישנו בעתיד את הכללים. וכן, לא נראית מניעה לבעלי שליטה זרים לרוקן את קופתנו ומחייתנו. תאמר שהחשש אינו רציונלי. אולי. ולמרות זאת הוא קיים. אני מסכים שאין לשלול את הסינים באופן גורף, אך המחסום חייב להיות היכן שיכולתם תישק לדיני נפשות ועלולה להביא לפגיעה, לכרסום או חלילה לאובדן הפנסיות. ולא, אינני יכול להסכים עם דוגמתך בעניין תנובה, באשר לטעמי אין דין בקרה טכנית על איכות מזון כדין גורל גמלאים החרדים לעתידם.

"לחלוטין אסכים עמך שיש להפנות את הדאגה דווקא כלפי בעלי השליטה הישראלים, שאכן, אוי לנו מהתנהלותם. עם זאת, זה אינו קשור וגם אינו מפיג חשש בעניין הפנסיות. אבל לפחות הישראלים יותר בני שליטה אם הרגולטורים יפעלו כראוי וכפי שאתה ממליץ".

הקורא טל ב', שאינו רחוק בדעותיו ממאיר, כותב: "אתה צודק שיש המון בעיות גם בחברות מערביות וכמובן אצל אנשי עסקים ישראלים. זה גם נכון שיש גורמים סינים שונים ויש בכל מקום אנשי עסקים הגונים וכאלה שלא. עם זאת, חשוב לשים לב שכאשר מדובר בחברות גדולות, רובן ככולן נמצאות בשליטה ישירה או עקיפה של הממשלה הסינית (המפלגה הקומוניסטית). המצב בסין כיום הוא שיש משבר חריף מאוד במפלגה השולטת. רבים מבכיריה, כמו בו שי לאי וג'ו יונקנג נזרקו לכלא, כמו גם אנשי עסקים המקורבים אליהם.

"נכון שעד עכשיו זה לא בא לידי ביטוי בעסקאות שהם עשו בארץ כמו תנובה או מכתשים אגן, אבל לגורמים סינים המקורבים לשלטון יש תוכניות ארוכות טווח. אז אי אפשר לשפוט לפי שנה או כמה שנים בודדות אם יש סיכון או לא.

"בהחלט יש להיזהר מהרכישות הגדולות האלה ולבדוק היטב. אני לא נגד עסקים עם סין ויש המון אנשים טובים וישרי דרך, אבל אני לא חושב שכאשר מדובר בחברות ענק המצב הוא כך. מדברים על כך ש'סין מעצמה עולה', אך האם אתה יודע שרבים מעשירי ובכירי סין מעבירים את כספם למערב בשנים האחרונות? האם אתה יודע שבקנדה צמחה קהילה עשירה ביותר של סינים? האם אלו לא תופעות שמזכירות משטר ומדינה לקראת נפילה דווקא? ואגב גם כמות הפרות הסדר והמחאות בסין היא גדולה משמעותית ממה שהיה לפני נפילת הקומוניזם במזרח אירופה (באופן פרופורציונלי לאוכלוסייה כמובן). אז המצב לא כל כך פשוט".

עד כאן שתי הפניות. אף על פי שדעתי בעניין השקעת הסינים שונה מדעותיהם, אני ממליץ להזמין לוועדת הכספים את "מקבלי הפנסיות" בהפניקס כדי לשמוע את חרדותיהם ואולי להפיג אותן (או לא) - בהנחה שגפני יעלה את הנושא על סדר היום של הוועדה.

yehudasharoni10@gmail.com

אם הריבית בארה"ב תעלה: סיכוי לבלימת עליית מחירי הדיור אצלנו

מדוע הגביל האוצר את קבלת האשראי הזול על חשבון החיסכון, האם בג"ץ ישנה את חוק שכר הבכירים, ומה אומרים הפנסיונרים על מכירת הפניקס לסינים?