חוק החברות הממשלתיות, החל על רכבת ישראל בהיותה חברה ממשלתית, נועד במהותו ועל פי כוונת המחוקקים, ליצור נתק מוחלט בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי, שנועד לייצר רווחים לטובת הציבור. ממש כמו בחברה שאינה חברה ממשלתית. וכך קובע החוק בסעיף 4: "חברה ממשלתית תפעל לפי השיקולים העסקיים שעל פיהן נוהגת לפעול חברה לא ממשלתית, זולת אם קבעה לה הממשלה באישור הוועדה (ועדת הכספים) שיקולי פעולה אחרים...".
הרעיון חד־משמעי: אין התערבות ממשלתית, לא של שר ולא של בכירים ממנו בעבודתה של חברה ממשלתית, אלא אם התקבלה החלטה במליאת הממשלה ובאישור ועדת הכספים לפעול משיקולים זרים. וככל הידוע, לא הממשלה החליטה כך ובוודאי שוועדת הכספים לא אישרה זאת. לכן, יש לתמוה מהיכן שאבו נותני ההוראה את ההוראה. ולא פחות מכך, למה צייתה הנהלת הרכבת להוראה שניתנה לה שלא כדין וללא אישור הדירקטוריון.
יש עוד עניין אחד שראוי להזכיר בהקשר זה: העבודה בשבת מחייבת היתרים של משרד העבודה, אך היתרים כאלה ניתנו לרכבת כדין וככל הידוע בינתיים, איש לא ביטל אותם. זו סמכות עקיפה של הממשלה להתערב בעבודת הרכבת, אבל רק בשבתות. אך היא לא פעלה בדרך זו. נושא זה הובא לעתירה בבג"ץ וייתכן שעוד היום תינתן בו החלטה.
התרעות פיקוד העורף