עם זאת, יש לזכור כי גל הטרור הנוכחי אינו תולדה חדשה, אלא רצף מתמשך של עליות וירידות בכמות הפיגועים ובאיכותם מאז ספטמבר 2015, כמה שבועות לפני ציון החגים היהודיים. 62% מהמפגעים היו מתחת לגיל 24 ו-56% מהם היו מאזור חברון וירושלים. צעירים אלו יצאו במידה רבה בשל השראה שקיבלו מחבריהם אשר יצאו לפגע ובשל התעמולה המשתוללת נגד ישראל ברשתות החברתיות. אלו הפכו לפלטפורמה חשובה בדרבון צעירים לתרגם את רגשות התסכול שלהם בשטח. תופעת המפגע הבודד בקרב צעירים הפכה, כיום, את השהיד למושא לחיקוי. החשיפה להסתה הפרועה המשתוללת ברשתות החברתיות המתבטאת בשיתוף תכתובות של צעירים בגנות ישראל והדמוניזציה והדה־הומניזציה הנעשית ליהודים מתחזקות את רגשות השנאה כלפי ישראל ותורמות גם הן למגמה הנוכחית.
על רקע האווירה הדתית המיוחדת שאפיינה את חג הקורבן ועל רקע התעמולה ברשתות החברתיות בולט גם מוטיב אל-אקצא כמעורר רגשות דתיים ובעל פוטנציאל לעודד לבצע פעולות טרור נגד אזרחים וחיילים. האזרח הירדני סעיד עמר, שניסה לדקור בסוף השבוע שוטר מג"ב במזרח ירושלים, היה אדם אדוק יחסית מבחינה דתית והביע את רצונו להתפלל במסגד אל-אקצא. מוטיב אל-אקצא שזור באופן בולט בתעמולה של אסלאמיסטים, במיוחד מצד תומכיו של השייח ראאד סלאח, היושב כיום בכלא הישראלי, ופעילי ארגון "חזב אל-תחריר" המשקיעים מאמצים רבים נגד הנוכחות הישראלית במתחם דרך הפצת הרעיון כי מסגד אל-אקצא נמצא בסכנה מוחשית לנוכח קנוניה יהודית המבקשת להקים את בית המקדש השלישי על חורבותיו של מסגד אל-אקצא.
התרעות פיקוד העורף