הבהרה: אני חושב שטוב עושה מערכת החינוך הישראלית שכוללת בתכניה גם שירים של מחמוד דרוויש. חובתנו לנסות ללמוד, להבין ולהכיר את האחר, בעיקר כשהוא שכן שלנו. להתעקש להעמיד מול פרצופה של מירי רגב שיר או ציטוט משיר של דרוויש, בטקס רשמי וממלכתי של תעשיה שחלק גדול מתקציביה מגיע מהמדינה, זו התגלמות האטימות של אותם שרידים של השמאל, המתקוטטים על שאריות מחנה השלום. זהו שלב נוסף בתוכנית שלבים התאבדותית של מחנה שאיבד מזמן פרופורציות ומגע כלשהו עם המציאות.
אבל הרע מכל עוד לפנינו: בהתנהגות המטופשת הזאת הם הפכו את מירי רגב, הסמל האולטימטיבי של הרדידות והצביעות הפוליטית הישראלית לדורותיה, לקדושה מעונה. הרי ברור שהיא תכננה הכל מראש, יעיד על כך גם הצילום הספונטני של יציאתה ההפגנתית מהאולם. בואו לא נבוא אליה בטענות. הרימו לה להנחתה, והיא הנחיתה. במציאות של סכסוך אלים ומדמם, כשילדים בני 13 מזנקים על חיילים ושוטרים עם סכינים ומספריים, מתעקשת חבורה אליטיסטית ומרוצה מעצמה להעמיד את המשורר הלאומי של הצד השני של הסכסוך בלב הפריים טיים של התרבות הישראלית. אני מנסה לדמיין מישהו ברמאללה, או בקהיר, או בעמאן, מקריא מתישהו משירי ביאליק. ואחר כך כולם יתפלאו לאן נעלמו הגייסות של השמאל, מדוע מרצ מתכווצת ונתניהו מכין את נכדיו להחלפת בנו בבוא העת.
אם כבר הגענו לנתניהו, אתמול הוא הואיל בטובו להעניק ראיון ראשון לתקשורת ישראלית מאז הבחירות (לפני שנה וחצי). שלושה דברים צדו את אוזני. הראשון, ההשוואה המופרכת שעשה בין שיחת הטלפון שלו להוריו של החייל היורה אלאור אזריה לבין שיחות עם משפחות שכולות. אפשר להתווכח על סיפור אזריה, יש טיעונים לכאן ולכאן, אבל להשוות את משפחתו למשפחה שכולה, זה שיא שאפילו נתניהו לא פילל שישבור. ובכן, הוא שבר.
העניין השני הוא היתממותו בעניין מיסוי בעלי שלוש דירות, תוכניתו של שר האוצר משה כחלון. "אני מנוע", בישר נתניהו למראייניו, "אני בניגוד עניינים, יש לי שלוש דירות". ובכן, אדוני ראש הממשלה: אתה לא מנוע. בנושאי מיסוי אין ניגוד עניינים. שרת המשפטים שלך, איילת שקד, צייצה אתמול הבהרה בזו הלשון: "שרים וחברי כנסת בעניין רוחבי וכללי כמו מיסוי, לא נמצאים בניגוד עניינים. אפנה ליועץ המשפטי לממשלה שיבהיר זאת. אסור לנטרל נבחרי ציבור".
שקד מדייקת. אבל בואו נניח לרגע שנתניהו אכן בניגוד עניינים. למה הצביע יחד עם כל שרי הממשלה בעד הרפורמה הזו? אגב, להצביע בעד מותר לו. זה גובר על ניגוד העניינים כי הוא פועל נגד האינטרס הפיננסי שלו. שנתניהו יפעל נגד האינטרס הפיננסי של משפחת נתניהו? זה לא קרה, ולא יקרה. הוא לא יתמוך במס על בעלי שלוש דירות, כפי שסייע לטרפודו של מס הירושה שתכנן כחלון בתקציב הקודם (גם המס הזה היה אמור לעלות למשפחת נתניהו לא מעט). לנסות להסוות את העניין הזה ב”ניגוד עניינים”, זה אפילו לא מעליב.
העניין השלישי והאחרון, היה הניסיון של נתניהו להגן על העובדה (שבלטה בשבוע שעבר בפגישות עם אובמה) שאין בלשכתו ובסביבתו אף יועצת בכירה ממין נקבה. "אני גאה בכך שבממשלתי יושבות שתי שרות”, אמר בגאווה. נו, טוב. בממשלתך, אדוני ראש הממשלה, יושבות ארבע שרות: גילה גמליאל, מירי רגב, סופה לנדוור ואיילת שקד. טוב, את שקד אתה לא סופר. עדיין יש שלוש. בכל מקרה, מעט מדי.
התרעות פיקוד העורף