עונת "אחרי החגים" נושאת בכנפיה תופעות רבות, והבולטת שבהן היא ללא ספק תופעת הדיאטה וצמצום ההיקפים. לפעמים מתקבל הרושם כי קיים חוק האוסר לפתוח בדיאטה בכל זמן אחר מלבד "אחרי החגים". אני, בכל אופן, מכיר באופן אישי מישהו שבכל שנה, מיד אחרי החגים, לא רק שמתחיל בדיאטה האמורה, אלא גם מצליח בה בצורה יוצאת מגדר הרגיל.

לא, לצערי אין מדובר בי, אלא דווקא בבית הכנסת. תקופת החגים היא תור הזהב של בית הכנסת. בתקופה זו גם בתי הכנסת הריקים והמוזנחים ביותר מוצאים את עצמם לפתע מבוקשים והומי אדם. בתי כנסת נידחים, שבמשך השנה אף אחד לא טרח להעיף מבט לכיוונם, כאלו שאפילו בשבתות בקושי זוכים למניין, חווים לפתע זינוק חד במניותיהם שכמוהו חוות בימים אלו רק חברות לחיפוש גז או נפט. ספסלים מאובקים בשורות האחרונות משמנים את ציריהם, סידורים במדפים מיישרים את קפליהם, ואפילו הטליתות והפרוכת זוכות לגיהוץ, בית הכנסת זוכה לעדנה, וכולו מתעורר וקם לתחייה.

והרב, אוהו, אין שעה יפה יותר לרב בית הכנסת מאשר בתקופת החגים. מדמות זניחה וחסרת חשיבות הוא הופך לשחקן ראשי ואדם מבוקש. הטלפונים מצלצלים והאס־אם־אסים מזמזמים, אנשים מתקשרים ומבקשים לברר באיזו שעה התפילות, היכן יש מקום ועוד ועוד. והדרשות והנאומים הם לא עוד טקסט מגומגם הנאמר לאוזני מניין שחציו מנומנם, אלא לפני קהל מאזינים נכבד וקשוב, שלא לדבר על ה"ספיץ'" שלפני כל נדרי.

אני בטוח שעמוק בלב, בכל שנה מחדש, חולפת בראשו של בית הכנסת אותה המחשבה שחולפת בראשו של הרב: "הנה, אולי השנה הזאת באמת קרה משהו. אולי השנה חל שינוי, וכעת כולם כבר מכירים בנחיצות שבי. אולי השנה ימשיך הקהל הרב הגודש את ספסלַי לפקוד אותם לא רק למשך רגעי הקסם של החגים, אלא גם בימי השגרה של השנה כולה".

אך מדי שנה בשנתה האכזבה שבה וטופחת על פניו. עם תקיעת השופר, ומקסימום עם סיום ריקודי ההקפות, נמוג הקהל הרב, ובית הכנסת חוזר באחת לשיממונו ולאלמוניותו העצובה והריקנית. בימים ארוכים וקשים אלו גם הביקורים המנומסים בשבתות ובימים טובים, אין בהם כדי להמתיק את הבדידות המרירה והאפלוליות של ימות החול.

אכן כך, דיאטת אחרי החגים של בתי הכנסת היא דיאטה מוצלחת מדי מבחינת צמצום ההיקפים. זו דיאטה קשה ואכזרית, כזו שבבת אחת זורקת את בית הכנסת מאור זרקורי הפסגה אל מאחורי הקלעים המוזנחים והמאובקים. רבותי, אם רגשותיו של בית הכנסת נוגעים גם ללבכם, בואו והצטרפו למאמץ. בואו ונוודא כולנו יחד כי לבית הכנסת הקרוב לביתנו "יש יום יום חג".

הכותב הוא שליח חב"ד בשכונות הצפון החדש ורב בית הכנסת "סי אנד סאן" בתל אביב

אחרי החגים: הדיאטה שמחזירה את בתי הכנסת אל מאחורי הקלעים

מדי שנה, בתום החגים, נעלם הקהל הרב שפקד את בתי הכנסת, ואלה חוזרים באחת לשיממונם ולאלמוניותם העצובה. זה לא חייב להיות ככה