שלושה אנשים יקבעו את גורלו של נתניהו בשנה הקרובה: דונלד טראמפ, משה כחלון ואביחי מנדלבליט. טראמפ אמור להיות המושיע. אנשי נתניהו דחפו להקדמת הביקור הראשון ככל האפשר (הוא ייערך כנראה בחודש הבא) כדי להחיש עזרה ראשונה לבוס. כרגע הביקור נראה יותר כמו החייאה. במהלכו ייעשה מאמץ להפוך את טראמפ לגדול מעריציו של ביבי ולייצר בציבור הישראלי את הרושם שרק ביבי יוכל להפוך את טראמפ למשיח שהוא אמור להיות. הם אמורים לשחק שני חברים ותיקים שנדדו 40 שנה במדבר, מחפשים זה את זה, עד שייפלו בדמעות איש על צוואר רעהו. "הגברת" כבר התקשרה השבוע למלניה טראמפ לפטפוט קל. הדבר היחיד שחסר הוא שיאיר יתקשר לבארון, בנו הצעיר של טראמפ, ויזמין אותו לסיבוב ברים או נסיעת הוללות. החיסרון היחיד הוא שג'יימס פאקר כבר לא יכול לממן סיבוב כזה.
האם טראמפ ישתף פעולה עם מבצע ההצלה הזה? מי שיכול להשפיע מאוד על התשובה הוא שלדון אדלסון. במהלך האירועים החגיגיים סביב השבעת טראמפ בוושינגטון, הודה הנשיא האמריקאי פעמיים באופן פומבי לאדלסון וציין, בקול רם וברור, שאיל הקזינו תרם לקמפיין הנשיאותי 125 מיליון דולר. אפילו יותר ממה שהשקיע במיט רומני ארבע שנים קודם לכן. זאת ועוד: אדלסון עשה את זה ברגעים המכריעים, כשכל התורמים האחרים הביטו בטראמפ בחמלה והזמינו חליפה שחורה למסע הלוויה הפוליטי שלו. טראמפ יודע להעריך דברים כאלה. יש בו גם הערצה שקטה לאדלסון, מהסוג שרק מולטי־מיליארדרים מעריצים זה את המיליארדים של זה.
כל זה הופך את טראמפ למי שחייב לאדלסון. האם אדלסון עדיין חייב לנתניהו? האמת היא, שנתניהו הוא זה שחייב לאדלסון (קצת יותר ממיליארד שקל עד עכשיו). מעניין אם במצב הדברים הנוכחי, ולאחר פרסום קלטות נוני־ביבי, ימליץ אדלסון לטראמפ לצאת מגדרו למען נתניהו. האם "הג'ינג'י" אכן רותח על נתניהו, שסחר ב"ישראל היום" מול ארנון מוזס והיה מוכן למכור את מיטיבו בנזיד עדשים לטובת "אימפריית השקר"? האם אדלסון אכן נהנה לגלות שהוא בסך הכל צעצוע מלכותי בידיהם של בני הזוג כפויי הטובה מבלפור? שאלה מצוינת. מתישהו לאחרונה זימן אדלסון אליו לאמריקה את עורך דינו הבכיר, ד"ר דורי קלגסבלד. כשקוראים לדורי, סימן שלא מדובר באיזה מטרד משפטי מקומי, אלא בהתייעצות רצינית, אסטרטגית (עו"ד קלגסבלד סירב להתייחס לשאלתי בנושא). את תוצאותיה נדע בקרוב.
בינתיים "ישראל היום" ממשיך להפגין רבע כתף קרה לעבר בלפור, מקטין את מספר העותקים המופצים ומחשב את קצו לאחור. או שמא מדובר בקצו של נתניהו. המשבר בין אדלסון לנתניהו החל עוד בטרם חדר גיא פלג לסלון המשותף שלהם ברגל גסה. לחברים ב"ישראל היום" נמאס לקבל תכתיבים מהבוס, אחר כך מרעיית הבוס, אחר כך מיורש העצר. בשלב הבא, הכלבה קאיה היתה אמורה להכתיב לעמוס רגב את הכותרת הראשית של מחר. ואז הגיעו ההקלטות. לא, אין כרגע לאדלסון אלטרנטיבה לנתניהו. זה לא אומר שלא תהיה לו בהמשך.
הערכה שלי: אדלסון לא יתקטנן על נתניהו. הוא איש נבון ומכיר את הקליינט שלו. הוא יסייע בכל הקשור לטראמפ. בשקט, הוא יכין לעצמו את הביבי הבא. אפילו שלדון אדלסון כבר יודע שזמנו של נתניהו קצוב. היום, בניגוד לפעם, לא בטוח שאדלסון יזיל יותר מדי דמעות על ביבי.
האדם השני הוא משה כחלון. שר האוצר הוא מחזיק תיק "שלטון החוק" בממשלת נתניהו הנוכחית. הוא זה שיצטרך לסמן לביבי את האקזיט אם וכאשר יוחלט להגיש נגדו כתב אישום. לוח הזמנים אינו מהיר כפי שסבורים רבים. התהליך כולו יימשך בסביבות שנה, אולי קצת יותר. בעוד שנה הממשלה תהיה בת 3. הבחירות כבר ייראו באופק. כחלון לא יעמוד בלחץ. הוא יבהיר לנתניהו שעליו להתפטר. זו ההערכה המקובלת. הערת אזהרה: בישראל, ההערכה המקובלת היא בקושי המלצה.
אני מקווה שחוקרי המשטרה ידעו לשאול השבוע את שעיה סגל על הפרשה שנחשפה בעמודים האלה לפני זמן רב: איך בלחץ התקשורת "נשבר" נתניהו פעם אחת ורשם לסגל צ'ק צנוע על שכר טרחה סמלי ואיך שמעה "הגברת" על כך, חרונה עלה השמיימה והיא שיגרה רץ בהול (שנחקר היום בעצמו) שמיהר לאזור, שם מתגורר סגל, כדי לקבל ממנו את הכסף בחזרה, ובמזומן. במהלך המתואר כאן יש לא מעט עבירות מינהליות, פליליות ואתיות. מהלכים כאלה אירעו בסביבת נתניהו מאות פעמים בשנים האחרונות.
אני מקווה שהם שאלו את סגל על אירועי ההתרמה בחסות "הגברת", שאליהם זרמו הטייקונים והמיליארדרים בסך, כשהם תורמים סכומי עתק לטובת מיזמי צדקה שונים ומשונים, או מוסדות למוזיקה בירושלים. מי שינסה לפשפש בניהול ההתרמות הללו ולבדוק אילו כספים הלכו למי ומתי ומי קיבל אחר כך בזכותם כל מיני טובות הנאה, ימצא דברים מעניינים.
השאלה שמטרידה אותי היא מדוע לאורך שמונה השנים האחרונות לא נפתחה חקירה על מעללי משפחת נתניהו. חלק ניכר מהדברים המתבררים עכשיו פורסמו בזמן אמת בטור שאתם אוחזים בידכם כעת. היו פרסומים נוספים ("ביביטורס" הוא הבולט שבהם). מאות אנשים הכירו את השיטה, נטלו בה חלק או ראו אותה מקרוב. מידע הגיע למשטרה הרבה יותר מפעם אחת, אבל תמיד היה שם מישהו שיגנוז אותו, ימסמס אותו או פשוט יעלים אותו (תוך כדי דיווח למקורבי בלפור). לשכת היועמ"ש הייתה ריקה. איש הישר והעקום בעיניו יעשה. נתניהו השתמש בשורה ארוכה של בעלי מקצוע יקרים ויוקרתיים, אבל לא שילם לאף אחד מהם אגורה שחוקה על שירותיו.
השאילתות שהוגשו בעניין הזה, זכו בהתעלמות. ניר חפץ עבד בחינם, עורכי הדין עבדו בחינם, שעיה סגל עבד בחינם. בסוף מישהו שילם את החשבון. או קופת הליכוד (בקמפיין היו "מפצים" אותם בנדיבות), או המדינה, בדרך עקלקלה: כפי שנחשף כאן בשבועות האחרונים, עו"ד דוד שמרון גורף עשרות מיליונים בזכות הקשר והנגישות שלו לנתניהו. כנ"ל לגבי מלכו. גם חפץ עושה עכשיו קופות שמנמנות. נתניהו היה משוכנע שהשיטה הזו תוכל להמשיך לשגשג לנצח. הוא התרגל לזה שבלשכת היועמ"ש לא היה כלום ואין כלום. כשהממזרים התחלפו, הדברים החלו לקרות. לאט, אבל כנראה שבטוח.
נתניהו מקנא בטראמפ. כשנפגשו, לפני הבחירות באמריקה, יצאו לביבי העיניים. הוא עמד שם עם טראמפ, באמצע הארמון בסגנון ורסאי במרומי מגדל טראמפ, ולא הבין למה כל זה מגיע לדונלד, ולא לו. אפילו את רעמת השיער הבלונדיני של המועמד הוא חמד. אבל לא אלמן ישראל, ונתניהו, שהפציר בזמנו בשריו להיות "כחלונים", החל להפציר באנשיו להיות "טראמפים".
ובכן, כמעט כל מה שביבי אמר מעל דוכן הכנסת ביום רביעי, היה אמת אלטרנטיבית. הוא אמר שלא מפילים ראש ממשלה בחקירות. באמת, ביבי? זוכר איך רקדת על חקירות אולמרט? זוכר איך קראת לו להתפטר כי ראש ממשלה לא יכול להתרכז בענייני המדינה כשהוא טרוד בחקירות? זוכר איך מימנת ופמפמת ודחפת את "מחאת המילואימניקים", דרך תורמיך המיליארדרים ועמותות ימין? אה, לא זוכר? אז תיזכר.
הוא אמר שמתנות מותר לקבל מחברים, וסיפר שהוא וארנון מילצ'ן חברים כבר 20 שנה, כולל המשפחות, כולל הרעיות. ובכן, להד"ם. החברות ביניהם
קצרה בהרבה מ־20 שנה. רעייתו של מילצ'ן, אמנדה, לא סובלת את הרעיה המלכותית (כך לפחות סיפר מילצ'ן לכל מי שהסכים לשמוע בשנים האחרונות). גם מילצ'ן עצמו לא באמת מסמפט את ביבי. ספקים בדרך כלל לא מסמפטים את הקליינטים שלא משלמים להם. נתניהו שכח להוסיף לנאומו במליאה (שהתאפשר רק הודות למופע התרפסות עלוב במיוחד של היו"ר אדלשטיין) שחוץ ממילצ'ן יש עוד לא מעט מיליארדרים שהעניקו לו טובות הנאה, מתנות, חליפות, חולצות, דירות (לשימוש חופשי) ושלל נפלאות במשך שנות דור, בדרך כלל בעקבות דרישה מפורשת.
מי שמכיר את נתניהו מבין שיש כאן בעיה עמוקה. ראש ממשלה שמטיל על עמו היטל בצורת דרקוני, מעלה באופן חד את תעריפי המים ומנסה, באותו זמן ממש, להפיל על המדינה את תשלום היטל הבצורת על מי הבריכה הפרטית בקיסריה, הוא אדם שנמצא בבעיה עמוקה. כשכל זה קרה (ודווח כאן בזמן אמת), היה זה המנכ"ל איל גבאי שכמעט כפה על נתניהו לשלם בסופו של דבר את ההיטל מכספה המקודש של המשפחה. מאז חלפו שבע שנים. גבאי כבר מזמן לא שם. החומות נפלו, העכבות האחרונות הוסרו, הביזה בעיצומה.
כדי להמחיש את הלך הרוח, אפשר רק להזכיר את העובדה שהשבוע פרסם משרד ראש הממשלה מכרז לגיוס נהגים מיוחדים שיעבדו בסופי שבוע להסעתם של שני הנסיכים המלכותיים יאיר ואבנר, הוד רוממותם, בעיסוקיהם השונים. העובדה שה"גברת" פעלה להפיכת בניה לנכסים ממלכתיים פורסמה אף היא כאן בזמן אמת, ואין פוצה פה ומצפצף. ליאיר נתניהו יש מאבטח, יש נהג ויש מכונית. כל זה לא היה לפני כניסתה של המשפחה לבלפור לאף ראש ממשלה אחר. אחיו, הצנוע בהרבה ממנו, כנ"ל. אם נותנים, לא תיקח?
סערה ציבורית התחוללה השבוע סביב "תמלילי הקבינט" במהלך מבצע צוק איתן שהסגירו, פעם נוספת, את הדרמה שהתחוללה שם בין הגישות השונות. הדוח עצמו אמור להתפרסם בהמשך. הכותרות שיצאו מתוכו מבהירות את התמונה הצבאית־מבצעית. התמלילים, לעומת זאת, מבהירים את הקטטה הפוליטית.
שרי הקבינט במהלך מלחמה צריכים לדבר בחופשיות בדיונים שבהם מתקבלות ההחלטות. כשפרוטוקולים רגישים מודלפים בקלות כזו ובמהירות כזו, כולם ידברו לפרוטוקול, וזה יכול להיות הרסני לביטחון הלאומי. דוח המבקר יהיה חמור וישפד בעיקר את יעלון, גם את נתניהו ובהתאמה את הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ וכמה מקציני הבכירים. הנה ציטוטים מתוך הדוח:
"משרד מבקר המדינה מעיר לשר הביטחון לשעבר יעלון, לרמטכ"ל לשעבר גנץ, לראש אמ"ן לשעבר אביב כוכבי ולרח"ט מחקר לשעבר באמ"ן, תא"ל איתי ברון, על כך שלא הציגו במפורש לשרי הקבינט את חומרת איום המנהרות המתפתח והפערים שיש לצה"ל בנוגע אליו, עד לדיון הקבינט שהתקיים ב־1.7.14. אי־הצגת האיום כאמור, מהווה ליקוי, שכן היא פגעה בבסיס הידע ההכרחי שהיה על שרי הקבינט לקבל לצורך קבלת החלטות בנוגע לגזרת עזה. כמו כן מעיר משרד מבקר המדינה לשר הביטחון לשעבר משה יעלון על כך שלא וידא שצה"ל מציג את איום המנהרות במפורט בדיוני הקבינט ה־33 בתקופה שממועד כינונו ועד לדיון שהתקיים ב־1 ביולי 2014. דבר זה מהווה גם הוא ליקוי, שכן שר הביטחון הוא השר הממונה על הצבא ועליו לוודא שצה"ל מציג את המידע ההכרחי לשרי הקבינט לצורך קבלת החלטות".
"משרד מבקר המדינה מעיר לראש הממשלה בנימין נתניהו, שעמד בראש הקבינט והיה בקי באיום, קיים דיונים רבים בקשר אליו בפורום מצומצם ואף הגדירו כבר בסוף 2013 כאיום מרכזי ואף אסטרטגי, כי בעיקר נוכח עובדה זאת היה עליו להנחות את המל"ל ואת מערכת הביטחון להציג לקבינט את איום המנהרות באופן מפורט ומודגש, סמוך לאחר המועד שבו הוא הבין את חומרת האיום והיקפו".
הערה דומה סופג ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן: "היה בקי בחומרת איום המנהרות, היקפו ומשמעויותיו, לא יזם ולא הציע לרה"מ להעלות את נושא איום המנהרות בפירוט בדיוני הקבינט שהיו באותה עת ובעיתוי המתאים, ולהקצות לכך זמן מספיק בדיון, כדי שיוכל להתפתח דיון בנושא להבנת משמעות האיום מוקדם ככל האפשר".
"משרד מבקר המדינה מעיר כי היה על שר הביטחון לשעבר יעלון, הרמטכ"ל לשעבר גנץ, ראש אמ"ן לשעבר יואב הר־אבן ואף על ראש הממשלה בנימין נתניהו...לפעול ולוודא שבצה"ל תהיינה תוכניות מבצעיות הכוללות גם התייחסות לאיום זה בכל התקופה שמאז ועד לתחילת מבצע צוק איתן, בפרט נוכח הפוטנציאל הגבוה להסלמה בגזרה זו. זאת, בפרט בהינתן סבירות גבוהה לכך שבעת לחימה ברצועת עזה תיתכן כניסה קרקעית לשטח רווי מנהרות, והכוחות הלוחמים יידרשו להילחם במתאר זה, ולטפל בתוך רצועת עזה באיום שלא נמצאו לו עד אז פתרון טכנולוגי שבאמצעותו ניתן לטפל בו משטחנו".
נתניהו בילה קיץ שלם בניסיון להוכיח, באותות ובמופתים, שכן קיים דיונים בקבינט על המנהרות. מדובר, שוב, ב"עובדות אלטרנטיביות". נתניהו מסוגל לשכנע את עצמו שמשהו שמעולם לא התרחש, כן קרה. אחר כך הוא ישכנע גם את שומעיו. ובכן, ביבי, זה לא קרה. יש פרוטוקולים. עדיף שהיית נוקט דרך הסברה אחרת: אי אפשר לשפוט מבצעים צבאיים גדולים או מלחמות בכלים של מבקר מדינה או ועדת חקירה. העובדה היא שבמהלך צוק איתן סוכלו כל ניסיונות הפיגוע של חמאס באוכלוסייה אזרחית, מהאוויר, הים, המנהרות והיבשה. העובדה היא שעזה ספגה מכה אנושה, והכי חשוב, ההרתעה שהושגה מול חמאס בדרום היא המשמעותית ביותר מאז המצאת הקסאם. הבאנו שלוש שנות שקט לרצועה, עד רגע זה ועד בכלל. עשינו את זה באחריות, בזהירות ובנחישות. כל השאר, שטויות במיץ עגבניות.
הבעיה שלי עם ביבי היא תרבות השקר. הוא יעמוד בפאתי אשקלון במהלך עופרת יצוקה ויבטיח שאצלו זה לא יקרה. הוא יפיל את חמאס, יכבוש את עזה ושים קץ לטרור. זו הרטוריקה הימנית־מצ'ואיסטית שבה הוא מלקט את קולות הימין. אחר כך, כשהמלחמה פורצת, הוא מתנהג כבוז'י הרצוג בעימות טלוויזיוני. יעלון לפחות אומר את האמת מהרגע הראשון ולא מתחפש לדמויות שהוא לא.
זה באמת מזעזע. הרדיפה המטורפת הזו אחרי קצין קרבי שהקדיש את 20 השנים החשובות בחייו להגנה עלינו במקומות המסוכנים ביותר, הג'יהאד הלא ייאמן הזה שמטרתו להרוס ולהחריב את חייו של האיש, את הקריירה שלו, את הסיכוי שלו, את הפרנסה של משפחתו, מעוררים בי תחושת בחילה עזה. וכל זה, על מה? תזכורת: חג'בי הורשע בסופו של דבר ב"התנהגות שאינה הולמת". עבירת המין שבה הורשע נמצאת על הקצה הקל ביותר של הז'אנר. הוא לא אנס ולא קיים יחסי מין ולא שום דבר מהתחום הזה. מדובר בחלופת מסרונים בינו לבין המתלוננת, במקרה אחד של ספק נשיקה חטופה ובמקרה נוסף שבו הוא הגיע למקום מגוריה והמתין לה (עד שאביה גירש אותו משם). מי שמכיר את המקרה יודע שהתמונה מורכבת והיו מסרונים גם מהצד השני.
בסופו של דבר חג'בי לקח אחריות, הודה ונענש. הוא איבד את כל עולמו. הוא היה על סף קבלת דרגת אלוף משנה. הוא אמור היה להגיע רחוק. ביצועי הגדוד שלו היו הטובים ביותר בצה"ל והוא בילה 21 יום בצוק איתן בעומק עזה, השמיד מנהרות והחזיר את כל חייליו הביתה בריאים ושלמים. למרות כל האמור לעיל, יש בקרבנו לא מעט אנשים שסבורים שצריך להמשיך לרדוף אותו לנצח. שאסור שהאיש הזה ימצא עבודה ראויה לשמה. שצריך לדאוג ששלוש בנותיו ימשיכו להביט באביהן דועך, מושפל ורדוף, ללא אפשרות שיקום והתאוששות.
זה נורא. אנשים יכולים לחזור לחיים הציבוריים, לפעילות פוליטית, לכל מקום שרק יחפצו, אחרי שעברו עבירות קשות בהרבה מהמעידה של חג'בי. מי שמכיר את הקייס הזה יודע שהוא היה מג"ד שאיבד את הצפון ואת השליטה על עצמו והתנהג בעיקר כמו גימנזיסט מאוהב. אני לא מכיר אותו, מעולם לא דיברתי איתו (השבוע התקיימה בינינו שיחת טלפון ראשונה), אבל אי־הצדק בהשוואה בין הקייס שלו לקייס של אופק בוכריס זועק לשמיים: אצל בוכריס היו יחסי מין מלאים, הייתה הכחשה שקרית, היו מעשים חמורים בהרבה מאשר אצל חג'בי, ובכל זאת בוכריס עזב את הצבא עם פנסיה. את 20 השנים של חג'בי זרקו לביוב. אין לו פנסיה, הוא עזב את המשרה שקיבל בתנובה אחרי תחקיר טלוויזיוני ששודר ב"המקור", ועכשיו מתברר שאין לו זכות להתראיין ברדיו על איום המנהרות, שהוא נטל חלק מרכזי בהתמודדות מולו רק לפני שנתיים.
אנחנו חברה חולנית, שטופת שנאה, נטולת חמלה וראויה לרחמים. זה מרתיח. הראיון עם חג'בי היה לגיטימי. אין בקי ומתאים ממנו לדבר על המנהרות של חמאס בעזה לנוכח דוח המבקר. האיש היה שם. בראיון כזה, אין צורך להציק לו על ה"התנהגות שאינה הולמת". חג'בי לקח אחריות ונענש. טוב שכך. עמדתי בכל הקשור לעבירות מין ידועה ונחרצת. מכאן ועד מסע הצלב שמנוהל נגדו, הדרך ארוכה. מה, אין ללירן חג'בי זכות להתפרנס בכבוד בארץ הזו? הוא לא יכול להתראיין על נושא שבו עסק בלי שעדר הקלשונאים יעוט על גופתו כדי לוודא הריגה? יצאנו מדעתנו? אין לנו גבולות?
תופעות מהסוג הזה גרמו לעליית דונלד טראמפ בארה"ב. כשמושכים לקיצוניות אחת, מגיעים בדרך כלל לקיצוניות האחרת. אנשים ראויים להמשיך בחייהם ובדרכם גם אחרי מעידות חמורות וקשות בהרבה מהמעידה של חג'בי. חוץ מזה, לאיש מגיעה בהחלט "הנחת גיבור". לא במהלך החקירה, ולא במהלך הבירור המשפטי, ולא במהלך העונש, אבל לפחות אחריו. הוא לא מונה לתפקיד שר החינוך ולא חזר לצבא ולא נמשח למלכות. הוא בסך הכל דיבר חמש דקות ברדיו על מנהרות חמאס. תנוחו כבר.
התרעות פיקוד העורף