בפני מצלמות הטלוויזיה או בחשבונות פייסבוק וטוויטר אפשר לומר כל דבר, ממילא לציבור אין כל אפשרות לאמת את הדברים. כאשר מבקר המדינה מפרסם את דוחותיו, זה כבר מאוחר. הפוליטיקאים כבר הספיקו למרוט את שערותיו, להשפיל אותו, לגרום לדה־לגיטימציה שלו, להאשימו במניעים פוליטיים. לדבריו בדוח אין כל משמעות בעיני רוב הציבור. רק המשפחות השכולות, רק הפצועים הסוחבים את כאבם מאז ועד היום, רק הם יישארו עם הזיכרונות הקשים. הפוליטיקאים האחראים לתוצאות לא ישלמו את המחיר.
עובדה היא שבמערכת הבחירות האחרונה הצליח נתניהו לשכנע את המשוכנעים שהוא והקבינט שלו תפקדו היטב, ושרק הוא מסוגל להילחם בחמאס. גם אם מבקר המדינה יצביע בדוח שלו שצוק איתן היה כישלון קולוסלי, ושראש הממשלה ניהל את ישיבות הקבינט במהלך המלחמה בצורה השלומיאלית ביותר, הרי שום תוצאה ממשית לא תהיה לכך. ממשלת ישראל ניהלה את מבצע צוק איתן, כפי שמרבית ממשלות ישראל עשו זאת במשך שנותיה של המדינה. המהלכים הצבאיים הטקטיים אינם באחריות הממשלה. הממשלה חייבת להציב דירקטיבה לצבא, והצבא צריך לחתור למימושה. במקום זאת, נראה שממשלת ישראל בצוק איתן הייתה עסוקה בתדמיתה הרבה יותר מאשר במה שקורה בשטח. היא לא עסקה באסטרטגיה ובשאלה מה היא רוצה להשיג בסופו של מבצע צבאי ארוך. סרבנותו של ראש הממשלה, הססנותו, הלחצים מצד הבית היהודי בממשלה שהוא לא עמד בהם - כל אלה יחד לא הובילו לתוצאות הרצויות של צוק איתן.
והמחיר היה כואב מאוד. האם נתניהו וממשלתו החדשה למדו משהו ממה שקרה בצוק איתן? לא ולא. גרוע מכך, העמדות הוקצנו עוד ועוד. דברי הרהב, השחצנות והיהירות של מנהיגי ישראל לא יסייעו בתיקון המצב. בפועל צה”ל הוא אשר מתווה את הדרך, ולכך היו ועוד יהיו תוצאות קשות. במקום לעסוק במהות, נתניהו ובנט עסוקים בעניין המנהרות, וההתנצחות מבזה וכואבת. בצדק שואלות המשפחות השכולות אם המחיר הנורא שהן שילמו היה כדאי לנוכח הגרוטסקה הפוליטית הניצבת בפנינו.
התרעות פיקוד העורף