נזכיר, שמו של אולמרט נקשר בפרשיות פליליות רבות לאורך הקריירה הפוליטית הארוכה שלו, החל מכהונתו כראש עיריית ירושלים, עבור בתפקידיו המיניסטריאליים ועד כהונתו כראש ממשלה. פרשת החשבוניות הפיקטיביות, פרשת האי היווני, פרשת בנק לאומי, פרשת הבית ברחוב כרמיה, פרשת המינויים הפוליטיים בתמ”ת, פרשת ראשונטורס, פרשת מעטפות הכסף, פרשת מרכז ההשקעות, פרשת הולילנד, פרשת חברת הזרע ועוד. באמצעות כספו וקשריו שכר אולמרט את שירותיהם של עורכי דין ממולחים, וברוב הפעמים לא הועמד לדין בשל חוסר ראיות מספיקות. בסופו של דבר, הורשע אולמרט פה אחד בפרשת חברת הזרע בקבלת שוחד בסך 60 אלף שקלים, ונגזר עליו עונש של שנה וחצי מאסר בלבד.
מטרתה של חנינה היא לעשות צדק לנוכח נסיבות שאי אפשר להביא אותן בחשבון בהליך המשפטי או במקרה שנולדים מצבים חוץ־משפטיים, כגון מחלה. תרומתו של אולמרט למדינה הובאה בחשבון, מן הסתם, בקביעת העונש, ואין לה דבר עם עניין החנינה. נוסף על כך, איש כנראה לא יחלוק על כי איושו של אולמרט בתפקידים בכירים בשירות המדינה העניק לו ולמשפחתו כוח ויתרונות רבים לאורך חייהם. היה אף מי שטען בעבר שמחירי יצירותיה של אשתו עליזה אולמרט נסקו עם בחירתו לראשות הממשלה באופן לא ריאלי למעמדה בעולם האמנות.
קיימת סבירות שנשיא המדינה רובי ריבלין יפסול עצמו מלדון בחנינה. כך או כך, הרבה מונח על כתפיהם של אנשי משרד המשפטים ושרת המשפטים. טוב יעשו אם יביאו בחשבון את המסר הבעייתי שבמתן חנינה לאיש ציבור בדרגתו של אולמרט שסרח, ואת השפעתה ההרסנית על הטמעתן של נורמות ציבוריות ראויות. כפי שהוכח במקרים אחרים, הרף המשפטי רחוק מלכונן צדק. נחוצה לנו אמירה חברתית נחרצת, כי דווקא מאישי ציבור דרישותינו המוסריות הן גבוהות, ומיצוי הדין עמם חייב להיות מלא. ריבוי מקרי השחיתות בפוליטיקה הישראלית רק מוסיף לתובנה זו.
זאת ועוד, מוטב שנחקוק בזיכרוננו, לצורך השוואה, את מקרה שלילת בקשת החנינה של יונתן היילו, הבחור שהגיע מרקע חברתי וכלכלי קשה והורשע בהריגת מי שלדבריו אנס וסחט אותו באיומים כמה פעמים. קיימת אפשרות שענייני בריאות, שהציבור אינו מודע להם, עומדים בתשתית בקשת החנינה של אולמרט. בכל מקרה אחר מתן חנינה לראש הממשלה לשעבר יהיה אות קלון למערכת הצדק הישראלית.
התרעות פיקוד העורף