יש כל מיני דרכים להבין את המשפט "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". יש האומרים אותו מתוך שבח לכלבי השמירה הטובים ותסכול עמוק על כי שיירת הרוע, השחיתות, העריצות - מתעלמת וממשיכה במסעה. ויש שמבינים כי השיירה הטובה, הצודקת, המוסרית, ממשיכה במסעה ואף תמשיך בו חרף נביחותיהם ונשיכותיהם של הכלבים המרושעים. אני מבטיח כי אם תגיעו עד סוף המאמר לא יהיו לכם ספקות מי טוב ומי רע בעיני. מי בשיירה ומי בנובחים.
את "שיר השיירה" כתב עלי מוהר ושר אריק איינשטיין. שניהם להוותנו כבר לא בין החיים, אבל השיר - לעולם קיים. וכך כתוב בו:
ואם לוי אינו מייצג אפילו את השמאל הקיצוני בארץ - שיקומו ויוקיעו אותו. אבל הם אינם עושים זאת. הם מזדהים איתו ועם דבריו. וקהל מעריציו בארץ לא קטן ממאזיניו הבריטים של לורד האו האו. ולכן גדעון לוי הוא הפרצוף של "הארץ" ושל השמאל הקיצוני, האנטי?ציוני, שונא ישראל. ואם הוא קרא לכל הישראלים לקרוא את דברי הרוצח ולהסיק מהן מסקנות - אני קורא לכם לקרוא את גדעון לוי: כדי שתדעו לאילו מחוזות שנאה וטירוף מוליכה הבגידה מבית מדרשו. כדי שנדע כי מי שאינו מאמין בצדקת דרכנו בארץ הזאת, שרואה בנו "כובשים" במולדתנו - עלול לגלוש במדרון שסופו מעשה הבגידה של איש השמאל אודי אדיב ותהומות עומק ההזדהות עם האויב של עמירה הס, גדעון לוי ונתעבים אחרים. כדי שנדע כולנו, אנו השיירה, מה נובחים אויבינו מבית.
התרעות פיקוד העורף