הוא חזר על קביעתו שזה "ההסכם הגרוע ביותר בהיסטוריה של אמריקה" אבל לא ביטל אותו ולא הסתלק ממנו. הוא האשים, ובצדק, את איראן בתמיכה ובסיוע לטרור, אבל נצמד לנוהג הנוח ולמוצא המרגיע שאימץ לגבי בעיות ונושאים אחרים - להטיל את ההכרעה הסופית על כתפיהם של חברי הקונגרס. לפי דיווחים, טראמפ אמור היה להכריז על משמרות המהפכה האיראנים כארגון טרור, אבל נסוג ולא עשה זאת. אולי גם את המהלך הזה השאיר לקונגרס.
מה שכבר אפשר לקבוע על סמך התגובות והפרשנויות שנשמעו בקרב דיפלומטים בכירים בניו יורק הוא שמבחינה מעשית הנאום לא ישנה הרבה, אם בכלל, את מעמדו של הסכם הגרעין הנוכחי. גם אם הקונגרס יחליט להוסיף סנקציות נגד איראן או להדק את אלה הקיימות, חמש המעצמות החתומות על ההסכם לא יצטרפו לסנקציות האמריקאיות החד־צדדיות וימשיכו, ואף יגדילו, את עסקות הענק שלהן עם איראן. שרת החוץ של האיחוד האירופי כבר הבהירה שההסכם שריר וקיים ויישאר כזה.
האיש האחרון בעולם שזעמו של טארמפ נגד איראן ישפיע עליו הוא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. לא עולה בדעתו של האיש בקרמלין להפסיק או אפילו להאט את ביצוע עסקת הנשק הענקית שלו עם איראן. במילים אחרות, הפסיכוזה של טראמפ לחסל כל זכר לכל דבר שיזם ויצר קודמו ברק אובמה לא צלחה בנוגע להסכם עם איראן, כשם שנכשלה בנושאים אחרים. ראש הממשלה בנימין נתניהו נחפז להחמיא לטראמפ ולהגדיר את תוכן הנאום כ"החלטה אמיצה". הבעיה היא שאם משהו בלט בתוך הנאום הזה הוא העובדה שהוא לא כלל שום החלטה.
התרעות פיקוד העורף