השנה היא לא 1992, ולמרות כל הדברים שהחברה הישראלית עברה ב־25 השנים האחרונות, ובהם התרופפות דבק הסולידריות, ירידת האמון במוסדות הממלכתיים, עלייתן של הציניות והערצת הנהנתנות, יש דבר אחד שאזרחי ישראל נותרו רגישים אליו גם בשנת 2017: ריח מסריח של תרגילים פוליטיים.

המרדף הבהול אחר חוק ההמלצות הוא שהוציא שלשום את המוני בית ישראל לרחובות. הייתי בהפגנה. היה צפוף. אנרגיות חזקות. הרבה הורים עם ילדים. מעמד ביניים קלאסי, שכמו בכל חברה דמוקרטית בריאה נושא על כתפיו את המחאות המהותיות. היעדר השלטים המפלגתיים שיחק לטובת האותנטיות של המחאה. מי ששמע את ח”כ מירב בן־ארי (כולנו) בבוקר שלמחרת, כשהתוודתה כי ההתלבטות אם להצביע בעד או נגד החוק הדירה שינה מעיניה, הבין כי הפוליטיקאים לא נותרו אדישים לסערת הרחוב.

למרות ניסיונות להמעיט בחשיבותה ועוצמתה של ההפגנה, ראש הממשלה בחושיו הפוליטיים מבין היטב את משמעותה. נכון לכתיבת שורות אלה כנראה נדחתה ההצבעה על חוק ההמלצות, וראש הממשלה אף טען כי ביקש שלא יחול עליו. אך עם החוק או בלעדיו, הפור נפל: נדמה שהבחירות קרובות מתמיד.

גם אם השותפות הקואליציוניות אינן מעוניינות בבחירות, הרי שהרחוב וראש הממשלה, מסיבות מנוגדות, מעוניינים לעשות ריסטארט למערכת הפוליטית. השאלה היחידה שנותרה באוויר היא האם המסר נגד השחיתות יספיק לחלחל עמוק, להתפשט בקרב העם ולהביא להדחתו של ראש הממשלה, או האם ראש הממשלה, בהכרזתו על בחירות, יקדים תרופה למכה ויצליח למסמס את ריח השחיתות עם קביעת סדר יום ביטחוני.

רשמית, נתניהו הצליח לקבע את כהונתו כיו”ר הליכוד עד לשנת 2023. יורשיו הפוטנציאליים חוששים להרים את ראשם. אבל גם הם מבינים שאם שיח השחיתות יגבר, נתניהו יוריד את הליכוד איתו אל המצולות. סיעות הקואליציה כמו הבית היהודי וכולנו, שחוששות לשמן הטוב, אינן מוכנות לקחת את הסיכון, ולפיכך לא יהססו בעת הצורך להתנער מביבי.

הדילמה העיקרית נמצאת אפוא כעת לפתחם של מתחריו של נתניהו בליכוד, ובראשם גדעון סער, שסקר “מעריב” האחרון חזה לליכוד בראשותו הישג של 30 מנדטים. יש להניח שסער מצוי עם היד על הדופק כדי לנסות לזהות רגע מתאים למהלך הדחתו של מנהיג מפלגתו. עבורו, ובמידה מסוימת גם עבור ישראל כ"ץ, הימים הבאים, או התקופה הקרובה, הם בבחינת להיות או לחדול. אם ראש הממשלה יצליח להוביל לבחירות ולהקדים את התפשטות סירחון השחיתות, הם ייאלצו לארוז את מאווייהם הפוליטיים לזמן ארוך. כלל לא בטוח שלא שווה להם שלא להמתין, וכבר עכשיו לקחת סיכון ולקרוא תיגר על מנהיגותו.

עבור גדעון סער התקופה הקרובה היא בבחינת להיות או לחדול

אם ראש הממשלה יצליח להוביל לבחירות, גדעון סער ייאלץ לארוז את מאווייו הפוליטיים לזמן ארוך. האם לא כדאי שימהר לקרוא תיגר על מנהיגות נתניהו?