1. נפלו ברשת

בשבועות האחרונים עושות את הדרך לירושלים שיירות של אנשי הסקטור העסקי החברים במועדון נפגעי הצמד כחלון־כהן. שר האוצר ושר הכלכלה החליטו לחסל את יוקר המחיה ויהי מה. על הדרך הם הולכים על הראש של קבלנים, בנקאים, בנאים, יבואנים, ובמקרה שאליו אתייחס עכשיו, גם קמעונאים.

ביום רביעי שעבר, יום לפני אישור תקציב 2019 בכנסת, נועד אלי כהן עם נציגי איגוד לשכות המסחר ומנהלי הרשתות. לצדו ישבו מנכ"ל משרד הכלכלה שי רינסקי, המשנה למנכ"ל מיכל צוק ובכירים נוספים. נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין טען שהנעשה בענף הקמעונאות גובל במכירת חיסול. עם זאת, לצד הטענות על עודף רגולציה הוא הקפיד לשבח את הפחתות המסים. כהן, שהגיע מוכן למפגש, התעקש על כך שבשנה וחצי האחרונות לא הייתה רגולציה חדשה, ואם כבר, היא הגיעה מאנשי האיגוד הדורשים לשמור על היבואנים הגדולים.

מעניינת במיוחד הייתה התייחסותו של איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל. הרשת עשתה בחמש השנים האחרונות, עם או בלי רגולציה, רבות להפחתת יוקר המחיה, בעיקר דרך המותג הפרטי. כאב הראש שהיא גורמת ליצרנים הוביל למתקפות עליה. על רקע הביקורת על התוצאה המאכזבת של מיזוג שופרסל וניו־פארם, התחייב אברכהן שהמיזוג עוד יוכיח את עצמו לטובת הצרכנים והמחירים יירדו. "קצת סבלנות", ביקש, אבל סבלנות היא מוצר נדיר בישיבות כאלה.

רמי לוי, מנכ"ל רשת השקמה, שב והדגיש שהצרכן מעל לכל ושהרשתות מחפשות כל הזמן דרך להוזיל מחירים. עדי כהן, מנכ"ל רשת טיב טעם, אמר שהנטל על רשתות השיווק הגיע לרמות מוגזמות והפך בלתי נסבל. על הפרק עמדה גם המלחמה על סימון המחירים. שר הכלכלה תומך עקרונית בסימון מחירים, ומכיר בחשיבות המהלך מבחינה צרכנית. אבל מה קורה אם על המדף מונחות 100 אריזות סוכר או 200 אריזות אורז? האם צריך לסמן בנפרד כל אחת מהן? לא בטוח, כי זה סתם מייקר עלויות.

מילא סימון המחירים. בפגישה הטעונה צצו טענות על רצף מהלכים רגולטוריים לשחרור הריכוזיות, הקלות יבוא ועידוד התחרות. להלן מקבץ מגזירות חצי השנה האחרונה (בעיני הרשתות כמובן):

• ההקלות הרגולטוריות על ייבוא אישי של מוצרים בסכום של עד 1,000 דולר (המהלך מופיע בספר החוקים ועם פרסום התקנות ייצא לדרך).

• פתיחת מכון התקנים לתחרות (שתי מעבדות פרטיות, חרמון ו־ETL, כבר קיבלו רישיון לבדיקת מוצרי חשמל).

• ביטול הבלעדיות של רשתות גדולות כדוגמת סופר־פארם בקניונים. באותה הזדמנות נקבע שמונופול ייחשב מי שיש לו השפעה מהותית בשוק ללא קשר להחזקותיו.

• הצגת מחירי המוצרים הקמעונאיים באינטרנט. מי שמעוניין לדעת היכן נמצא הסל הזול לחג לא חייב להמתין לתוצאות הסקר של שושנה חן (אגב, הניחוש שלי הוא שרמי לוי ייצא הזול ביותר).

• ההחלטה להציב ברשתות הפארם שילוט המשווה את מחירי המוצרים ברשתות בישראל למחירים בחו"ל. "איך אפשר להשוות מחירים כשבסיס העלויות שונה לחלוטין? בישראל יש מע"מ של 17%, שכר עבודה גבוה, יבואנים בלעדיים שגובים מאיתנו מחירים גבוהים וגם דמי השכירות בשמיים", התלונן באוזני בכיר באחת מרשתות הפארם. "זה נשמע מאוד לא רציני וחובבני".

חלק מהקמעונאים מנסים להעביר את רוע הגזירה דרך מכתבי איום מעורכי דין, בקשות מחברת נילסן (העוסקת באמצעות חברת פארטו בסקרי מחירים) שלא להעביר נתוני מחירים, וגם פניות לרשויות הצרכניות בחו"ל. בינתיים תוצאות השוואת המחירים יוצרות לרשתות הפארם תדמית של גזלנים.

האם בשורה התחתונה מהלכי הרגולציה אפקטיביים, ויוקר המחיה במזון אכן יורד? "כן", אומרים באוצר ומצביעים על נתוני הכלכלן הראשי במשרד, שקבע שמחירי המזון ירדו מאוקטובר 2015 עד דצמבר 2017 ב־5%. "נתוני סל המחירים של רמי לוי, המראים ירידה של יותר מ־10% בתוך שנתיים, הם הוכחה נוספת", מוסיפים באוצר. למרות זאת, עדיין קיים קונצנזוס על כך שמחירי המזון והטואלטיקה גבוהים בכ־20% מהמחירים במדינות ה־OECD, ועל כך הצביע גם דוח הארגון שפורסם בשבוע שעבר.

"כשר הכלכלה מחובתי לדאוג לפתיחת השווקים לתחרות במקומות שבהם יצרנים מנצלים כשלי שוק לגביית מחירים גבוהים", אומר כהן, "אני ער גם לצורכי רשתות השיווק ולא מתעלם מהם. הושטנו יד בהורדת מסים ומע"מ. פערי המחירים ביחס לחו"ל אומנם קיימים עדיין, אבל אני עושה הכל כדי לצמצם אותם למען הצרכן. וכמו שמראים נתוני האוצר, הם מתחילים לרדת".

2. מלחמת העצמאות

ביום ראשון הקרוב תתכנס ועדת "נטו לעצמאים ולעסקים קטנים". היא הוקמה לאחר שעו"ד רועי כהן, יו"ר הארגון, ארגן הפגנה וקיבל מכחלון בשיחת טלפון התחייבות לסיוע. הפגנות הן המתכון הבטוח ביותר להזיז משהו במדינה הזאת.

הוועדה, בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד הכלכלה שי רינסקי, התכנסה בתחילת החודש לישיבתה הראשונה. בנוסף לכהן, ארגוני העצמאים שיגרו את נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה, נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי ויועצים נוספים. העצמאים מייחלים לכך שההמלצות יכללו חבילת פינוקים כמו פטור ממס לעסקים חדשים, אפשרות לקיזוז הפסדים ועוד. במונחים תקציביים מדובר אומנם בכסף קטן, ולמרות זאת תקציב 2019 אושר בלי סעיף הסיוע לעצמאים. התעשיינים קיבלו, הדתיים משכו, החיילים פונקו, ורק לעצמאים לא נשאר. כחלון ניסה להרגיע והתחייב לכך שהמקורות הכספיים ליישום המלצות הוועדה יימצאו בלי קשר לאישור התקציב.

ובינתיים, עד לאישור נטו עצמאים, מתברר שבאוצר לא מבזבזים זמן, ומסחטת המסים ממשיכה לפעול. באוצר החליטו לחייב את המעסיקים במס נוסף בדמות ביטוח תאונות עבודה, בנוסף לזה הקיים בביטוח הלאומי, והכל בתואנה של דאגה לעובדים הנפגעים. התירוץ של האוצר היה שהביטוח הנוסף יחייב את המעסיקים להיות זהירים יותר ולהקפיד לנקוט אמצעי מיגון נוספים. אלא שקניית הפוליסות הפרטיות הייתה כרוכה בהוצאה של כמיליארד שקל לשנה, כ־300 שקל בממוצע לעובד. עו"ד רועי כהן ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש עמדו להתפוצץ במהלך ישיבת ועדת העבודה. "שר האוצר מדבר על הפחתת מסים, ואתם מעלים אותם", כעס ברוש. "אגף התקציבים איבד כל בושה. כשצריך לסתום חור כספי, הופכים את העצמאים לשעיר לעזאזל", צעק רועי כהן.

במהלך הדיון יצא המרצע מהשק. בלי למצמץ חשף האוצר שהסיבה האמיתית לגזירה אינה הדאגה לנפגעים אלא ניסיון ציני לסתום חור תקציבי של 500 מיליון שקל.

זהו נוהג מקובל באגף התקציבים להטיל מסים בכל מיני תירוצים. המס על הפחם הוטל כדי לצמצם את זיהום האוויר. המס הגבוה על הבנזין נועד להילחם בזיהום האוויר ובפקקים ולעודד את השימוש בתחבורה הציבורית. אך כאמור, הסיבה האמיתית היא רק הכסף.

כשהתרגיל נחשף, דרש יו"ר הוועדה אלי אלאלוף מהאוצר לבוא עם הצעה אחרת. בסוף סוכם שהפרשות המעסיקים לביטוח לאומי יגדלו ב־0.1% בלבד לתקופה קצובה של חמש שנים. אין ביטוח ואין תאונות עבודה.

הסיכום מול האוצר נחשף בשבוע שעבר בישיבה סגורה של לשכת התיאום. כולם הודו שללא המעורבות של עו"ד כהן, הסיכוי לכופף את ידי פקידי האוצר היה אפסי. מתברר שהדרג הפוליטי באוצר מתרגש הרבה יותר מארגון העצמאים מאשר מהתעשיינים. אפילו ברוש הודה שכהן היה זה שהציל את המצב. והיה לו גם מה להוסיף: "האוצר הפעיל תוכנית נטו לתעשייה, ומצד שני הטיל מס על הפחם ועל יצרני המלט. מצד אחד נתנו סיוע, ומצד שני העלו מסים. כרב החובל של התעשיינים הפסקתי להבין לאן הספינה שטה".

כששאלתי את עו"ד כהן מה הלקח שלו מפרשת הביטוח, הוא הסביר: "אגף התקציבים באוצר איבד כל בושה. דוח הביקורת של מבקר המדינה על כך שאנשי האגף מסתירים 20 מיליארד שקל לא הפתיע אותי. צר לי שהיינו צריכים לעבור את מחול השדים הזה. אני מקווה שלא ימרחו אותנו ב'נטו עצמאים'. אני מאמין להבטחות כחלון ושר הכלכלה אלי כהן, שגם לאחר שתקציב 2019 כבר אושר מגזר העצמאים לא יקופח".

3. פלונטר בתקשורת

קללה סינית מאחלת לשונאינו לחיות בתקופה מעניינת. ענף התקשורת חווה ב־2017 את הקללה הסינית בענק. זאת הייתה התקופה המאתגרת ביותר מאז רפורמת הסלולר לפני חמש שנים. אירוע רדף אירוע, ואני לא מדבר רק על חקירות בזק. פעם האופנה הייתה לשנוא את חברות הסלולר בגלל תעריפי העתק. שרביט השנאה עבר לבזק עם חשיפת התרגילים שעשתה מול משרד התקשורת.

השנה האחרונה עמדה בסימן של הגברת התחרות, שהביאה להמשך המבצעים בסלולר ולצניחת תעריפים בשוק הטלוויזיה. את נס התחרות הובילה סלקום, שהשיקה לפני כשלוש שנים את סלקום TV. דוחותיה הכספיים שיפורסמו ביום שני ילמדו שהחברה חצתה את רף 150 אלף המנויים. ביוני 2017, שנתיים וחצי אחרי סלקום, השיקה פרטנר את שירות הטלוויזיה שלה, פרטנר TV, וצירפה מאז כ־50 אלף מנויים, מחציתם ברבעון הרביעי.

אז מי שחשב ששוק הטלוויזיה רווי טעה ובגדול. יותר תוכן, יותר איכות וחבילות משולבות במחיר מופחת. פרטנר גייסה בסוף 2017 על חשבון הוט אלפי לקוחות משירות הטריפל. את האירוע חגגה בתחילת השבוע בקמפיין עם איל קיציס. גולן טלקום שהחליפה בעלות (לאלקטרה) ממשיכה להיות הילד השובב של הענף, אם כי בווליום נמוך יותר. בזק שנחשבה למונופול תקשורת אימתני, הגורף 85% מרווחי ענף התקשורת, ספגה מכה קשה לתדמיתה והסתבכה בחקירות פליליות. אלה נגסו כ־2 מיליארד שקל משווי השוק של החברה וישפיעו לרעה על תוצאותיה. מחזור הכנסות בזק עמד בשנים נורמליות על כ־10 מיליארד שקל. 2017 אינה שנה נורמלית. גם התחזית לרווח של 1.4 מיליארד שקל לשנה הפכה ללא רלוונטית בעקבות אזהרת רווח שפרסמה החברה, שתקצץ 200 מיליון שקל מרווחיה. דיווידנד בגובה 100% מרווחיה כבר לא יהיה, לאחר שהחלוקה קוצצה ל־70% מהרווח.

גם המחלוקת על מבנה דירקטוריון בזק בעיצומה. דוד גרנות, היו"ר הזמני, עושה הכל כדי לשנות כיוון. שלא במקרה, בזק וחברות הבת שלה (פלאפון, יס ובזק בינלאומי) דחו את פרסום הדוחות ל־29 במרץ - יום לפני ליל הסדר.

גם חברות הסלולר ידחו מסיבות דומות את הפרסום לסוף מרץ. סלקום תפרסם ב־26 במרץ, ופרטנר ב־29. התקווה היא שהאנליסטים יתמקדו בהגדה של פסח ולא במושגים כמו השוק הסיטונאי או טריפל. הדוחות יכללו ירידה של 3־4 שקלים בהכנסה מכל מנוי, העומדת על כ־55 שקל לחודש. פרטנר תפסיד ברבעון יותר מ־40 מיליון שקל, כתוצאה מהכניסה לטלוויזיה והוצאות מימון חריגות של 65 מיליון שקל. לדברי רוני בירון, אנליסט באקסלנס, סלקום תסיים את הרבעון ברווח של 9 מיליון שקל. לנוכח רמת רווחיות כזאת ניתן להבין את שאיפתו של בעל הבית אדוארדו אלשטיין להחליף דיסקט, למכור את סלקום ולהשתלט על בזק.

גם אם המספרים של בירון אינם מדויקים, בגדול הוא לא טועה. המצב בשוק התקשורת מאתגר בכל התחומים, והתחרות בעיצומה. חברת התקשורת הגדולה היחידה ש"העזה" לפרסם דוחות כבר לפני שבוע הייתה הוט, שרווחיה זינקו ב־2017 ל־246 מיליון שקל. מי שציפה שהתחרות בטלוויזיה תעשה בהוט שמות התאכזב. לטל גרנות גולדשטיין המנכ"לית אין מה להסתיר ואין סיבה להפסיק לחייך.

4. נסיעה בטוחה

עונת הנסיעות של חופשת פסח בעיצומה, וביטוח הנסיעות מהווה חלק בלתי נפרד מהשקט הנפשי הדרוש לנופש. ביטוח הנסיעות כולל מגוון כיסויים, החל מאובדן מזוודה וגניבת סמארטפון ועד לביטוח רפואי, חילוץ ואשפוז.

לפני חצי שנה שונתה שיטת הביטוחים בעקבות הוראות האוצר. בפוליסות הישנות הנוסע היה מכוסה בפוליסה בסיסית ששווקה חינם למחזיקי כרטיסי האשראי. הפוליסה החדשה רחבה יותר, אבל הכיסוי החינמי מוגבל לחמישה ימים. כיסויים נוספים בפוליסה או שהייה ארוכה יותר בחו"ל כרוכים בתשלום נוסף.

פספורט קארד, המתמחה בביטוח נסיעות, חושפת שישראלים רוכשים את הביטוח ממש ברגע האחרון. כמחציתם עושים זאת שבוע לפני הטיסה, רבע מהם - יומיים לפני כן, והשאר עם הזמנת חבילת הנופש. לפי הסקר, הנזק הנפוץ ביותר בנסיעה הוא גניבה באמצעות פריצת מנעולים וקריעת תיקים. וכמובן, איך לא, ישנו עניין המזוודות. אחת מכל 140 מזוודות הולכת לאיבוד, מרביתן דווקא בארה"ב. עלות הביטוח הבסיסית היא 2.6 דולר ליום. אם גובים מכם יותר, כנראה שביקשתם כיסויים נוספים.

פספורט קארד, החולשת על שליש מענף הנסיעות, מנוהלת על ידי יואל אמיר, שהתפנה לדבר על הטרנדים בענף. אחד המעניינים שבהם הוא שיטת הכרטיס הנטען. במקרה של אירוע ביטוחי, הפיצוי מועבר במישרין ללקוח דרך הטענת הכרטיס, שהופך לכרטיס דביט. אמיר מציין שהכרטיס הנטען זוכה להצלחה, ומיליון ישראלים שמחזיקים בו אינם טועים. "הכרטיס מאפשר לספק את השירות הבסיסי וגם להרחיב אותו לכיסויים נוספים. כשקורה אירוע ביטוחי בחו"ל, הלקוח לא צריך להוציא אגורה ולרוץ ממקום למקום עם ניירת. כשקורה משהו הלקוח צריך ליצור קשר טלפוני חינם, ותוך דקות ספורות אנחנו מטעינים את הכרטיס שבאמצעותו משלמים", מסביר המנכ"ל.

אבל אם המבוטח מגיע לאשפוז בבית חולים, מדובר בהוצאה גבוהה. איך משלמים?

"השיטה עובדת גם ובעיקר בטיפולים רפואיים. אנחנו יוצרים קשר עם המרכז הרפואי ומסלקים את התביעה בזמן אמת. העניין הכספי לא צריך להטריד את הלקוח הנמצא בחופשה. במקרה שהמזוודה לא הגיעה בזמן, אנחנו מטעינים לו את הכרטיס ב־150 דולר, ומבחינתי הוא רשאי לקנות פריטים בסיסיים ולעשות עם הכסף מה שהוא רוצה. הוא אפילו לא צריך להראות לנו קבלות".

זה נשמע יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי, במיוחד לנוכח ההנחה המקובלת שיש לא מעט מקרים של מרמה בתביעות ביטוח, ובמיוחד בביטוחי נסיעות לחו"ל. האם יש אותיות קטנות בביטוח הזה, ואם לא, לאן הן נעלמו?

"אני יכול לומר לך שההנחה שהמבוטח הישראלי הוא רמאי היא תפיסת עולם מיושנת. אנחנו מאמינים ללקוח שבמהלך החופשה הוא לא מחפש דרך לדפוק את החברה. מה שמעניין אותו הוא החופשה ולא איך מתעסקים עם רופא מדומה או בזבוז שעות חופשה יקרות במשטרה כדי להוציא אישור על גניבת טלפון. האם מדובר באפס מקרי מרמה? לא. יש גם רמאים, כמו בכל מקום, אבל אי אפשר לעשות הכללות. ואם כבר אתה שואל על אותיות קטנות, אז לא רק שאין כאלה אצלנו, אלא שבמקרים לא מעטים אנחנו דווקא מעגלים פינות לטובת הצרכן. כשיש תחומים אפורים שהפוליסה לא אמורה לכסות, אנחנו מסתכלים במשקפיים של האדם הסביר ומוכנים לשלם לפנים משורת הדין".

וזה גם המצב בחברות הביטוח האחרות?

"אני יכול לומר כללית שלחברות הביטוח יש תדמית לא טובה בשוק על רקע הבעיות בתשלום תביעות. יש לא מעט טענות שהחברות יודעות רק לקחת את הפרמיות וכשצריך לשלם הן גוררות רגליים ולא משלמות, וזה לא רק בביטוחי נסיעות".

אבל אני שומע שמחיר פרמיית הביטוח גבוה יחסית אצלכם. זה בגלל מדיניות התשלום הליברלית או בגלל הפרמיות הגבוהות לסוכנים?

"סוכני הביטוח אכן מוסיפים ערך ללקוח, והם מצביעים עבורנו ברגליים למרות שאנחנו משלמים להם מחצית ממה שהם מקבלים אצל המתחרים. נכון שהסוכן מתוגמל גם במקרה שהנוסע עושה ביטוח חוזר, אבל העמלה שהם מקבלים עדיין נמוכה. ביחס למחיר ללקוח, אם מסתכלים על עלות החבילה, אז נכון שבחלק מהמקרים אנחנו יותר יקרים. פספורט קארד לא מתיימרת להיות הזולה ביותר אלא בעלת האיכות והשירות הטוב ביותר. הפרמיה נקבעת גם בהתאם לקבוצת הגיל ולתוספת הכיסוי הספציפית.

"למשל בביטוחי סקי נחשבנו ליקרים ביותר, זאת למרות שבחצי השנה האחרונה המתחרים העלו מחירים והפערים הצטמצמו. בכל מקרה, מדובר על תשלום של עשרות דולרים בודדים לנסיעה, וביחס לעלות הכוללת מדובר בעלות שולית".

אתם מוכרים את פוליסות הנסיעות גם בחו"ל?

"אנחנו כבר מוכרים בגרמניה בשיתוף חברת הביטוח הגרמנית אליאנץ. באפריל הקרוב ניכנס לאוסטרליה ונפעיל את מודל 'טרוולר קארד'. השוק האמריקאי לא נמצא באופק בגלל המורכבות שלו, אבל בתוכנית יש כניסה למדינות נוספות באירופה. בקרוב נציע באמצעות הכרטיס הנטען שירותים נוספים, בעזרת שיתופי פעולה עם גורמים בענף התיירות. אני יכול לחשוף שיש עסקה עם לאומי קארד לסליקת הכרטיסים והטענתם. עד היום עבדנו באופן בלעדי עם חברת האשראי הבינלאומית פיוניר".

yehudasharoni10@gmail.com

משרד הכלכלה הולך על הראש של הקמעונאים בקרב על הורדת יוקר המחיה

שבוע לפני ליל הסדר עסקים קטנים, שהובטח להם נטו עצמאים, הופתעו לקבל נטו מסים. וגם: חידושים האחרונים בביטוחי הנסיעות לחו"ל לקראת הפסח