הסכנות לא נעלמו. עברנו חרם כלכלי, אמברגו נשק, חרם נפט שהוטל על העולם בדרישה שינטוש אותנו, איומי השמדה ממשיים, ולא רק ששרדנו; אלא אנחנו בגרף עלייה. היו גם כישלונות וכאבנו כאבים. סיני אינה שלנו עוד, ואנחנו מדינה במלכודת של שטח קטן מדי, שאין כרגע שום דרך ידועה להגדיל אותו. גם השאיפה שלנו לחברת מופת לא הגיעה 100% הצלחה, בשעה שהמטרה שלנו היא 150% הצלחה. בסדר, יש עוד מה לעשות ב־70 השנה הבאות.
אי אפשר להתעלם משתי צרימות באירועי יום הזיכרון, שהיה מוטב בלעדיהן
מניעת כניסת הפלסטינים המשתתפים בטקס הזיכרון המשותף לישראל וביטול הזמנתו של קובי מידן להנחות את אירועי היום בראשון לציון, לא היו מהלך נכון, גם אם יש סיבה טובה לחשוב אחרת מהם
התרעות פיקוד העורף